שאלה

היי לכן אני רואה שיש כאן הרבה בנות והיי לפסיכולוגים תגידו ... קראתי פה פעם שאם מטפל מתאהב במטופל שלו אז הוא יפסיק את הטיפול... מה כאילו זה משהו שחייבים לעשות או שיש מטפלים שמתאהבים ועדיין משאירים את המטפל שלהם בטיפול מה בעצם השיקולים בכלל יש דבר כזה מטפל שמתאהב במטופל? חוצמזה יש לכם פורום מגניב לאללה לירון צ.

אנו כאלה עלובים שרוצים שהמטפלים שלנו יאהבו אותנו חוצמזה נראה לך שיש מטפל שיודה שהתאהב במטופל שלו? תתעורר בן אדם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מטפלים לא מרגישים מטפלים עובדים!!!!!!!!!!!

איזה שטויות!!!!!!!!!! מטפלים הם בני אדם ועוד איך מרגישים זה שהם לא מודים בזה זה כבר סיפור אחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לירון כפי שאתה רואה, השאלה שלך עוררה תגובה חזקה ומיידית. ולא בכדי. זו שאלה שנוגעת בכמה מהתקוות והחששות הכמוסים של לא מעט מטופלים. עדיין, בניגוד לתשובה שניתנה למעלה, המצב הוא מורכב יותר. פסיכולוגים הם גם בני-אדם והם מגיבים באופן רגשי למטופלים עמם הם נפגשים. וטוב שכך, שכן ללא תגובה רגשית אותנטית מצד המטפל (מבלי להתייחס לשאלה האם כדאי לו לחשוף תגובה זאת או לא, האם הוא יכול בכלל להסתיר אותה) יהיה קשה יותר לנהל טיפול מועיל באמת. בין הרגשות המתעוררים במטפלים יכולה להיות גם אהבה, על טווח הביטויים שלה - מאהבת הורה ועד לאהבה שכוללת בתוכה אלמנטים של אהבה זוגית או משיכה פיזית. כמובן, יש איסור ברור וחמור לפעול על פי רגשות אלה בצורה שמפירה את החוזה הטיפול או את הקוד האתי של המקצוע. ועדיין, הרגש, כרגש, יכול להתקיים. מתי רגשות אלה יובילו לסיום טיפול? כאשר המטפל מעריך כי הם אינם מקדמים את הטיפול אלא מחבלים ביכולתו לסייע למטופל ואולי אף לפגוע בו. האם קל להכיר בכך, לזהות התרחשות שכזו בזמן אמת? לא. אבל לשם כך יש יש חובה בשנים של הכשרה ובקיום של הדרכות והתייעצויות במקרה הצורך. נקווה שכמה שיותר פעמים הגורמים האלה מצליחים לשמור על הסיטואציה הטיפולית ולהוביל לתוצאה הטובה ביותר עבור המטופלים. להתראות בינתיים. דוד