שקרים

שלום, הבת שלי בת 7 והיא משקרת המון גם כשאין צורך... לדוגמא אני יכולה לשאול אותה מה היא אכלה בצהרון או בבית הספר והיא מספרת סיפורים, הדבר הוא לא כל יום אך הוא קורה לעיתים קרובות. זה מתחיל באוכל וניגמר בשעורים. מה עושים?

שלום גלית את אינך מציינת, אך חשוב לדעת - האם השקרים הם משהו שהתחיל לא מזמן, או שמדובר במשהו מוכר? האם קרה משהו בתקופה האחרונה, שהיה בעל חשיבות מיוחדת ושאולי בתך הרגישה אותו? האם השקרים הם רק מולך, כלומר מהווים חלק מהקשר שלכן, דרך שלה לבטא משהו מולך, או שהם מופיעים בכל המסגרות? האם הם גורמים לאיזשהו קושי בחייה, או שמטרידים אותך בשל העיקרון של "לא לשקר"? ככלל, המחשבה על כיצד להבין את המתרחש תלויה בתשובות לשאלות אלה ואחרות. מעבר לכך, הייתי מציע לך אולי לדבר איתה על השקרים. היא כבר לא ילדה קטנה ואולי תוכלי לומר לה ששמת לב לכך, האם היא מודה בעניין, האם היא מוכנה להפסיק לא לומר את האמת (לא הייתי שואל אותה מדוע היא משקרת - רוב הסיכויים שלא תדע לענות על כך). מעבר לכך, במידה וזהו הדבר היחיד המטריד אותך ביחס אליה, אולי גם לא הייתי מקדיש לכך תשומת לב רבה. ילדים נוטים לבלבל בין מציאות ודימיון ולעיתים גם בודקים את יכולתם לשקר ולראות האם האחר מבחין בכך או לא. כך שאם מלבד זאת הכל נפלא, הרי שזהו אינו סימן מדאיג במיוחד. לעומת זאת, אם השאלות שהעלתי קודם מעלות מידע נוסף רלוונטי, או שאת מוטרדת בשל נושאים נוספים, הרי שאז הנושא אכן דורש בירור נוסף, יתכן על-ידי יועצת בית-הספר או איש מקצוע אחר. להתראות דוד

תודה רבה על תשובתך המהירה. אכן השקרים אצלה החלו גם בגן אבל זה היה נראה די תמים ולא בכוונה. לדוגמא כשהיא היתה בת 4 היא ספרה לי שילד אחד מהגן נשך אותה והרביץ לה. למחרת פגשתי את הגננת והגננת סיפרה לי שהיא נשכה ילד מהגן והרביצה לו ושהיא כעסה עליה. גם היו מקרים שהיא כנראה היתה מערבבת את הדמיון עם המציאות כפי שאמרת, זה היה קורה, אך היום כשהיא בת 7, וכשאני שואלת אותה דברים אני מרגישה שאו שהיא ממציאה דברים או שהיא משקרת, אפילו בנימה בקול שלה אני מרגישה. אני אנסה לדבר איתה על כך בעדינות רבה אך האם זה יעזור? האם יש דרך למנוע שקרים? האם העובדה שהיא ילדה שלא מספרת לנו הרבה ממה שקורה איתה בבית ספר ועם חברים קשורה לכך? תודה!