סתם לדבר מהלב

האם אושר אמיתי הוא במשפחה או להיות מצטיינת בכל דבר? (אין חבר , יש הרבה חברה) אחותי היא כן מצטיינת בכל דבר(בקורס שהתחילה בינוני סיימה בהצטיינות(היא גם מחוננת) אני די מקנאת בה על זה- (לא רוצה שיהיה לה רע) בדברים שאני צריכה להתאמץ ,יוצא לה בקלות ותמיד בי יש את המחשבה , ואם הייתי חכמה יותר-הייתה לי עבודה טובה הייתי יותר מאושרת שלמה עם עצמי(אני לא מזלזלת בעצמי חס וחלילה) גם עכשיו הלכתי ללמוד קורס מבחינה מקצועית- וחשבתי שיהיה סתם שטויות בלי להתאמץ בלי כלום, אבל כמה שטעיתי, אני יודעת שאהיה בסדר אבל אצטרך ללמוד הרבה ולהתאמץ(לאחותי זה היה הולך בקלות) רוצה למצוא את ההשלמה ודי לקבל את עצמי כפי שאני- כן למדתי לימודים גבוהים והייתי אמורה להיות מצטיינת בשני תארים(די מאמץ)I בתואר ראשון כן היתי מצטיינת, ובתואר שני אפילו עם ציון 92 לא -פסיכומטרי די ממוצע(בסביבות 600) חיי אישיים- נשואה .כן היתי מאוד מאושרת בחתונה, ירח דבש אחר כך הייה מצב קשה :גם ניסיתי למצוא עבודה טובה, וגם להיכנס להריון נכנסתי להריון הייתי מאושרת , אבל הוא לא היה אמור לקרות ומאז ההפלה משהו נדפק בי(_אני ובעלי מאוד אוהבים זה את זה) עכשיו אני בסוף ההריון ומקווה שעם הופעת התינוקת הכל ישוב למקומו(ואני די אשלים עם עצמי)

לאלמונית שלום, את שואלת שאלה לא פשוטה, מהו אושר ומה גורם לו. היו שטענו שלמעשה אין כזה דבר אושר אלא רק קיום נסבל לכל היותר. שזו המטרה בחיים להגיע למעין איזון ולשמור עליו. השמירה על האיזון אינה פשוטה. החיים מזמנים לנו אירועים שונים וגם בתוכנו אנו מתחבטים בקונפליקטים שונים. אירועים חיצוניים טובים כמו ציונים טובים וכו' יכולים לשמח לזמן מה אך לעיתים קרובות התחושה שחסר משהו נשמרת. מהדברים שלך נשמע לי שכרגע חסר לך משהו. ייתכן וזה קשור להפלה שעברת, ייתכן לחששות סביב ההריון הנוכחי וייתכן גם לגורמים פנימיים נוספים שלא עלו כאן. עצתי היא ראשית לנסות להרגיש שלא רע לך. לאחר מכן יהיה לך קל יותר לחוות רגעים של אושר, להינות מהם. אם תמשיכי להתקשות להרגיש שקט פנימי עצתי שתפני לטיפול. דרור