מלייייי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/11/2008 | 12:49 | מאת: ~נילי~

מלי... לא הייתי פה הרבה.. געגועי לחום שלך.. מלי.. איך מעבירים רגש מטוררףףף של פגיעות דרך מסך..?? דברתי מעבר למה שרציתי ועוד בתוך ה'שקט' שהיה שם בתוכי, כמו גם בפגישה. אני בשקט. אני ב.. כלום. היא אומרת שזה מה שבא אחרי הרעש (ההפסקה שלקחתי ממנה..) ולפני משהו עמוק מאוד.. וכואב בטירוף.. ולי לא כואב כלום. אך כואאאאאאאב. אם כן, איפה אני.. ?? לא לא לא אל תעני לי.. לא רוצה לדעת.. . אני עדין לא (?!) מוכנה לשמוע. לא יכולה לשמוע. לא רוצה. מה קורה לגופנפש שלי - - - מפחייייד פה. וזה כן בטירווווף.. צמרמורת... צצצצצצצצצ.... ברררררר כל הגוף רועד.. יש גוש בגרון.. בא לי להקיא.. גם את הגוש.. את עצמי(?). מלי.. את מבינה אותי קצת קצת קצת..?? ידי רועדות.. והנה הדמעות מתחילות לדלוג להן.. אני לא יכולה לננששווווםםםם - - - מלי.. את שומעת אותי..?? ש-ו-מ-ע-ת...?? משהו...???? לא. חזרה לשקט. נשימה טרופה... רעידות... כלום. ((((((((((((((((((צ ע ק ה א י ל מ תתתתת)))))))))))))))))))))))))) והפעם Enter אחר מיותר(?), רחוק. אבל מבקש, מתחנן.. שתהיי איתי בפחחחדדדד (רועדת..), התהום המתדרדרת הזאת.. בררררררר צצצצצצצ... ר ע ד מלי... .. . . . ~נילי~

לקריאה נוספת והעמקה
07/11/2008 | 13:06 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

נילי יקרה. שמחה לפגוש אותך שוב. שומעת אותך נמצאת באזור הדמדומים שבין הכאב הבלתי נסבל, לבין הניתוק. ממש מרגישה אותך מדלגת בין שניהם, כאילו מתלבטת מה עדיף עכשיו. ושניהם כ"כ קשים, כ"כ מייסרים. ובא לי לעזור לך למצוא, או לפחות להרגיש לרגע, איזה אמצע מאוזן יותר, שבו יש כאב, ועם זאת יש תחושה, ומעל לכל יש אותך - את שחיה, נושמת, רואה, חווה, שולטת. מזכירה לך שבוודאי עברת רגעים קשים (אולי אפילו קשים מאלה) ובטוחה שגם הנוכחי יהיה מאחורייך. בינתיים אני ואנחנו כאן, כמה שתרצי לשתף ולעדכן. קחי נשימה ארוכה... נראה לי שאת זקוקה לאחת כזו. להתראות, מלי.

07/11/2008 | 13:31 | מאת: ~נילי~

מלי.. לא. ..מעולם לא הייתי במקום המטורף הזה. של השקט המבקש. האין סופי.. המטורף. הריק.. אני לא רוצה ל'עזור' לעצמי להרגיש בחיים עכשיו כי השקט מרגיש נכון לי. למרות שבעבר, הייתי במקום אחר, קשה.. שם כןןן בקשתי להרגיש.. ועכשיו, לא רוצה כלום.. רק רוצה לשבת ל'שולי גלימתך' לא להרגיש כלום. אז, להיות בשקט.. לבחון את הבד שיושב לו לידי.. להריח את ריח הכביסה.. את הריח, הקיום, שלך.. אולי לקצת, לא להיות לבד..?? כדי.. לשרוד את הלבד שיבקש אותי, מאוחר יותר.. מלי... בלי Enter מיותר, ~נילי~

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית