לדוד

דוד, לא הספקתי להודות לך על תשובתך,(משבוע שעבר) אעשה זאת כעת.(בענין דפוסי התנהגות). תאורטית אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת, וזה גם נשמע הגיוני. לגבי הפנית תשומת הלב לסיבות המובילות לאותה התנהגות החוזרת על עצמה אל מול המטפל או אל מול אחרים,אני כל כך יודעת ומכירה אותן, (גם בהכוונת הטיפול שהייתי בו) ואני מוכנה להשבע שלא הפכתי להיות אוטומאטית פחות, אני כזו מסורבלת ומקובעת בחיי היומיום שלי, ואם יש משהו שאני מאחלת לעצמי, זה להיות יותר ספונטאנית ומשוחררת, בהתנהלות שלי מול אחרים. לא יודעת, לפעמים אני חושבת שזה גם ענין של אופי או משהו שצריך להשלים אתו, ומה שנשאר זה לקנא קצת באחרים.. ועוד משהו באותו עניין, דוקא עם עצמי, בתחושה הפנימית שלי, אני כן מרגישה חופשיה ומשוחררת, ושחסר לי כאילו המנוף להוציא מהכח אל הפועל...- יש דבר כזה ?? ושוב תודה על הכל. ריבי.

שלום ריבי כן, אני מסכים איתך שלעיתים אפשר להבין ולדעת הכל ועדיין לא להגיע לשינוי דרמטי. ואולי זו חל'ק מהחוכמה - לשנות את מה שניתן ולקבל את מה שלא. כולנו מקנאים לפעמים באחרים, ובכולנו אחרים לפעמים קצת מקנאים,כך שזה לא נורא כל-כך..אבל כן נשמע לי שאת חיה עם הרגשה של פער - בין מי שאת למי שרואים, בין הפנים לחוץ ובין מה שאת יכולה למה שאת עושה, וזאת בטח לא חוויה קלה.. גורמים נפשיים שונים יכולים לחסום פעולה או לעכב פוטנציאל, מחרדות ועד קונפליקטים לא מודעים. אז מה עושים? גם פה נשמע לי ששווה לך ליישם את אותה החכמה - לנסות לשנות מה שניתן, ולקבל את מה שלא. להתראות דוד