פערים גדולים בחשק וגירושין

לאחרונה החטתי לעזוב את בעלי לאחר שבמשך שנה וחצי שלנו ביחד הוא היה מאוד קר אליי....ולא הסכים לשום צורה של טיפול. בעלי אלכוהוליסט(אומנם לא משתכר עד כדי התנדנדות ולא מכה) אך שותה די הרבה....לוקח תרופות נגד דכאון.....כואבת לו הבטן כל הזמן....מבוגר ממני ב15 שנה. כל מה שכתבתי חוץ מהאחרון לא ידעתי אותם לפני חתונה. הוא אינו מוכן להפסיק לשתות או להמעיט כמויות....לא מוכן להחליף תרופות (שכתוב שהן משפיעות על החשק) ולא להוריד במינון.....המון פעמים התחננתי בפניו שיילך לרופא בגלל כאבי הבטן שכבר התחלתי לחשוב שבאמת עשה נזק בלתי הפיך מהאלכוהול ורק כועס עליי ואומר את רוצה שאלך בשבילך לא בשבילי. אני מרגישה מאוד כועסת שהסתיר ממני דברים ככ חשובים והוא סיפר ששותה רק לעיתים רחוקות(כשהיינו חברים היתי רואה אותו רק פעם בשבועיים לשעתיים שלוש)כמו התרופות שמשפיעות על החשק.... בקשר למין-הוא לא רצה ממש מהלילה הראשון שלנו ביחד למרות שכולם היו אומרים לי איזה גוף יפה שלך כל הבגדים מתאימים לך....וזה לא שרבנו או משהו..... גם לאחר שדיברתי איתו מס פעמים היה טוען אני לא רוצה בגלל המצב שלי(היתה בעיה משפחתית שלו שנפתרה לפני חצי שנה.....אבל מאז שהבעיה נפתרה המין אפילו הדרדר ולא השתפר) לפעמים היה מאשים אותי ואני היתי עושה הכל כדי לגרום לו לרצות....גם מבחינה התנהגותית לבוש וכדומה. לפעמים היה אומר לי ככהאני וזה מה יש ואני היתי בוכה ואומרת לו שזה קשה לי שאני צריכ לוותר על חיי מין מגיל צעיר...אבל הוא....לא מעניין אותו..... (המין היה פעם בחודש בהתחלה....ולאחר מכן פעם בחודש וחצי).פשוט נמאס. הוא לא מסכים לטיפול זוגי ואומר לי שאני צריכה להשתנות קודם וכמה שאני מנסה להשתנות הוא אומר שאני לא מתאמצת מספיק....ולא מוכן שאלך בלעדיו לטיפול זוגי. הוא לא מוכן שאדבר עם אימא שלו על העניין.....ולפי הבנתי הוא רוצה שנשמור את העניין ביננו בסוד ונמשיך ככה ללא טיפול בבעיה. הדבר האחרון שאני רוצה לשאול האם אתה בתור פסיכולוג חושב שהייתי יכולה לעשות עוד משהו לפתור ביננו הבעיה?(אני היתי מנסה לדבר איתו יפה ללא האשמה או התקפה כמו למשל להגיד שאני חושבת שמין טוב תורם לזוגיות...לפעמים היה משתפר איזה שבוע ושוב חוזר למנהגיו של הקרירות המינית הבלתי נסבלת)

אילנית שלום, בעיני קשר בין בני זוג הוא סוג של שותפות המבוססת על תקשורת. ישנן סוגים רבים של שותפויות ולא ניתן לומר אוביקטיבית שזו טובה וזו לא. אבל כאשר את מתארת מצב בו במשך הקשר ביניכם את חשה שאין לך שותף. לא רק ביחסי מין, אלא בכלל, שכל ניסיונותייך להביאו להכיר בכך שקיימת בעיה ביניכם לא צלחו אני כמוך לא ממש רואה אפשרות לצעד נוסף שלא עשית. כעת ההחלטה שלך האם את רוצה לחיות בקשר שכזה או לא, משום שמהתרשמותי מדברייך הקשר אינו עתיד להשתנות. דרור