CO2
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מלי Dear מה'ניינים? התגעגעתי אז באתי :) אצלי בילבוליישן כרגיל...הלב שלי מורעל בדמעות ובא לי נורא לבכות ואני עושה את זה... אבל הפוך... אני בוכה פנימה במקום החוצה וזה נורא חונק.. מרגיש קצת כמו לקחת אוויר בלי להצליח להוציא... ובגלל זה יש לי עודף CO2 בדם ואני מנסה להיפטר ממנו בדרכים שאני מכירה שהן לא תמיד היעילות (והנורמטיביות) ביותר מסתבר. אבל למה לי לכבס מילים בזמן שיש כאלה שעושים את זה יותר טוב ממני...למשל הזמרת SIA בשירה ההו-כה-נוגה "Breath Me".מקדישה אותו באמפתיה לאלה שלא מצליחים/ות ללכת רק על הקווים, כמוני. Help, I have done it again I have been here many times before Hurt myself again today And, the worst part is there's no-one else to blame Be my friend Hold me, wrap me up Unfold me I am small and needy Warm me up And breathe me Ouch I have lost myself again Lost myself AND I am nowhere to be found, Yeah I think that I might break Lost myself again AND I feel unsafe Be my friend Hold me, wrap me up Unfold me I am small and needy Warm me up And breathe me ס ו ל מ י נ ו ר י
סולמית יקרה. כמה טוב שיש שירים, שמאפשרים אולי קצת לדבר את הבכי, ולאפשר למה שלא יוצא, או מופנה פנימה, לזכות בכל זאת לאיזשהו נוכחות וקיום בחוץ. למשהו שיש לו מילים ויכול להראות ולהשמע. נורא מקווה שאת בכל זאת מצליחה לבכות. בקול, עם דמעות, לעצמך או למישהו. איזה איחול מוזר... "שתצליחי לבכות", אבל נראה לי שאולי ככה אני מאחלת לך שיהיה לך מקום לשים בו את מה שאת מרגישה, להניח ולהתבונן על הכאב והפגיעות, ואח"כ לעטוף אותם היטב, ולהרגיש שהם כבר פחות מחניקים וכואבים. בתקווה שאח"כ יגיע גם הצחוק... לילה טוב, ותודה על השיר המקסים, מלי.
חבל שאני כבר לא גרה בחיפה... שבת טובה #