תבונה ורגישות

היי מלי, אני רוצה לבדוק איתך האם הרגשות שלי לגיטימיים, אולי אני סתם נעלבת או שייתכן שבאמת לא ראוי כל ההתנהלות הבאה. אז ככה, המטפל שלי הודיע לפני שתי פגישות שהיום הרגיל בו הגעתי במשך שנה וארבע נסגר והוא עובר ליום אחר בשבוע. הוא אמר זאת בדקה האחרונה של הפגישה(היום שהוא הציע לא מתאים לי בגלל לימודים) בפגישה השבוע הוא לא העלה זאת כל הפגישה ורק בחמש דקות האחרונות הוציא את יומנו ושאל מתי אוכל באותו היום, אמרתי לו שוב שאיני יכולה, הוא שאל "בשום מקרה" חזרתי ואמרתי שלא. שאלתי אותו מדוע הוא מחליף את היום הוא ענה על כך – מכל מיני סיבות כשאחת מהן היא את, כי הרגשתי שלעיתים את צריכה להחליף את השעה בשעה אחרת ואין לי מה להציע לך ועכשיו יהיו לנו מספר אפשרויות. היום התקשרתי והסברתי שלא הצלחתי לסדר כך שאגיע באותו יום, והתחלתי לומר לו שלא מבינה למה החליף את היום, הוא קטע אותי ואמר לי נדבר בפגישה, נעלבתי מכך שהוא קטע את המשפט אז ביקשתי ממנו לסיים את המשפט, הוא הקשיב ואמר נדבר על זאת בפגישה. לומר לך בכנות מלי מעבר לכך שקטע אותי בטלפון בחוסר סבלנות, הכי מפריע לי שמעולם לא הייתה לי בעיה להגיע ביום הקבוע, בעבר הייתה תקופה שנפגשנו פעמיים בשבוע ולגבי היום השני הייתה לנו בעיה לקבוע שעה אחרת במידה ולא יכולתי בשעה הרגילה, אך בנוגע לאותו יום (שהוחלף) לא הייתה לי בעיה מה עוד שזה יום שאני באותו יום בחופש, הטיפול היא כאחת הסיבות. הרגשתי מרומה כשהוא אמר לי שזה בשבילי כדי ש... הרגשתי שכדי למלא את צרכיו הוא מספר לי שלמעשה זה בשבילי ולמעשה הוא הפך את הצרכים שלו לצרכים שלו בתרגיל מאוד מניפולטיבי. אמרתי לו בסוף הפגישה שקרוב לוודאי שהוא לא חשב שתהיה לי בעיה לעבור יום, הוא ענה שממש לא חשב כך, אם לא חשב כך מדוע לא התעכב לשוחח על זאת בפגישה, מדוע דן איתי בשעה שנוחה לי דקה לפני תום הפגישה, למה לא שאל אותי מה נוח לי מה אני רוצה. למה קבע עבורי ויותר מכך למה לא התייחס לצרכים שלי. לא רוצה להיות קטנונית אומרת לעצמי יאללה כולה להחליף יום בשבוע, אך לא יודעת למה, העובדה שאמר לי משהו שהוא לא נכון, האמירה שלו שזה בשבילי כשלמעשה זה בשבילו-ממש הכאיבה לי עד כדי שאני נגעלת מהמניפולציה ומחוסר הרגישות. כמובן שאם ניפגש הוא לא ייקח על כך אחריות, בדרך לא דרך הוא תמיד יוצא ה "בסדר". וזה באמת מלי לא ממקום של מי בסדר, אבל באמת כאילו זה היה הרבה יותר נעים וראוי אם היה שואל אותי מה טוב לי ונוח לי כמה שבועות לפני שסגר את היום שלנו ובעיקר לא לצאת בהצהרה שקרית שזה בשבילי. קשה לי חוסר הכנות הזו. מעבר לכל זה אני בתקופה לא פשוטה עם עצמי, ומרגישה לאחרונה עד כמה ישנו פער בין הרגישות של המטפל לזו שאני צריכה בתקופה הזו. אני לא מחפשת צודק או אשם כתבתי לו בסמס היום ש "מכאיב לי שעשה שימוש בתלות שלי כדי לפגוע בצרכים שלי ובי". זה לא יהיה פייר לומר לי "מה זה מזכיר לך" כי כן בילדות הצרכים שלי לא ממש נראו או כובדו, ובכל זאת למה אני צריכה לקבל את זה ממקום שאמור להתחשב בצרכים שלי? למה? שפעם אחת יגיד לי המטפל - טעיתי, אולי לא הייתי רגיש מספיק, אולי לא קראתי נכון את הצורך שלך ואולי ואולי...אבל לא חס וחלילה בפסיכולוגיה הלקוח תמיד טועה! negra

שלום נגרה. אני שומעת שהטיפול שלך, ואת, עוברים כעת טלטלה עזה, וצר לי על כך. אני מסכימה איתך שמטפלים, ובכלל בני אדם, צריכים לקחת אחריות על המעשים והמניעים שלהם, ואני רוצה לקוות וגם להאמין, שמטפל שמתנהג באופן מסויים יוכל להודות בכך, גם אם בדיעבד, ולא ימהר לפרש זאת כבעיה או קושי אצל המטופל. אבל, אני בכל זאת שומעת שיש בטיפול כעת דרמה שאולי המשמעות שלה חשובה. קודם כל, אני תוהה מדוע את לא מפנה את השאלות, ואת הכעס, כלפי המטפל. אני חושבת על כך שבפגישה שאחרי הדיבור על הזזת השעה בחרת לא להעלות את הבלבול והעלבון, ותוהה מדוע לא פתחת זאת את. אני גם תוהה על פשרו של הקצר בתקשורת, על הצורך שלך לפתוח כזו "פצצה" בטלפון, וגם על המשמעות שאת הענקת לאירוע (שאת חווה כמניפולציה). אני חושבת שבד"כ אפשר לקיים דו שיח פתוח שמברר מה קרה, מה היה ואולי איפה כל אחד מהצדדים (המטפל והמטופל) לא היו רגישים לצד השני. נדמה לי ששיחה כזו תוכל לעזור לך גם להתמודד עם המשבר בדרך יותר מתאימה, וגם תוכל להעלות דברים רלבנטים בקשר הטיפולי ובקשרים שאת יוצרת בכלל. בהצלחה, מלי.

עם כל הכבוד מלי בקשרים שאני יוצרת בכלל, אני שמה לב לאדם שמולי. במילים שלך היה ניחוח בסגנון "מה מזכיר לך הקול הבא". למה לא פתחתי את הדברים בטיפול, מהסיבה שהוא בחר להתייחס למעבר השעה באופן כה טריוויאלי עד כי נתו לכך דקה אחת בסוף הפגישה כך שלא הייתה לי ממש הזדמנות. מבחינתו לא היה כנראה צורך להתעכב על כך- כי זה לא חשוב. ואילו אני נשארתי עם העלבון. אני שומעת את עצמי עכשיו כועסת עלייך שלא ושלא בצדק. מתנצלת שמוציאה קיטור אך זה בגלל שלא ברור לי כיצד מטפלים עוסקים ומייחסים כזו חשיבות לסטינג ואילו לעיתים מתוך בחירה ואינטרסים שמשרתים אותם - מתייחסים לשינוי בו כלאחר יד. המסר הכפול הזה והעובדה שלא היינו דנים בכך לולא זה הפריע לי-מכאיבה. מה עוד שאיני רואה בכך דרמה אלא התנהלות לגיטימית שהייתה אולי מפריעה אפילו לך -הנורמאלית. negra