לדוד - ברוך שובך!

היי דוד, נשמע, כאילו יובלות לא היית כאן.... לא חשוב, העיקר שחזרת, ובעקבותיך, השגרה המבורכת. וסתם מתוך ענין - שמתי לב שאתם המטפלים, נוהגים לבקש מהמטופלים, לבדוק עם עצמם, אם מדובר בדפוס התנהגותי שחוזר על עצמו,(משגרת יומם, בעבר או בהווה) כאשר הם מתארים סיטואציה כל שהיא אל מול המטפל, אני מניחה, שמטופלים כן יודעים שמשתחזרים דפוסי התנהגות,בסיטואציה טיפולית. (ואמ כן, מדוע עליהם לבדוק?) וכן, במה תורמת למטופלים ההבנה, שמדובר בדפוס התנהגותי, שחוזר על עצמו? אני מקווה ששאלתי הובנה, ואם לא, זה בסדר, דלג עליה. (בטח גם מהמשפט האחרון שלי, תכין מטעמים..) ביי ריבי.

שלום ריבי ראשית, תודה על ברכת הקבלה. שנית, ארגיע אותך (או אאכזב אותך? לא יודע..) ואומר שאין לי כוונה להכין מטעמים מהמשפט האחרון שלך. השאלה שלך מובנת מאוד ואנסה לענות עליה כמיטב יכולתי. לעיתים לא נדירות אנשים מוצאים את עצמם לכודים בתוך דפוס חוזר של התנהגות, מחשבה ורגש, הנראה מאוד ברור לאנשים מבחוץ, אך הסמוי מעיניהם הם. לא משום שהם פחות רגישים או נבונים, אלא כי פשוט קל יותר לראות מבחוץ מאשר מבפנים. לכן יש טעם להראות או לבחון עם מטופלים את הדפוס החוזר בחייהם, ולא פעם הם מופתעים לחלוטין להבחין בו, ולעיתים גם מסרבים לקבל אותו ככזה (ולעיתים גם בצדק). התועלת שבהפניית תשומת לב לדפוס שכזה היא רבה: לא רק שרמת המודעות העצמית עולה, אלא גם שהקשב מופנה במקום החוצה, אל העולם סביב, אל העולם פנימה ואל הסיבות המובילות לחזרה על הדפוס המסויים. את העולם החיצוני קשה מאוד לשנות; את הפנימי אפשרי יותר ולכן מעודד ואפשרי יותר לעבוד על השינוי משם. בנוסף, ההכרות עם הדפוס החוזר יכולה לסייע בהבחנה בו כאשר יתרחש שנית ובמניעה שלו, במידה והוא גורם נזק לאדם. בכל מקרה, מודעות שכזו מובילה לחיים אוטונומיים יותר, פחות אוטומטיים וקבועים, וזו כבר דרך טובה להעשרת הנפש האנושית. אני מניח שניתן לחשוב על סיבות נוספות, אבל אלה המרכזיות בעיני. להתראות בינתיים דוד