לדוד

בכוונה לא העלת את ההודעה שכתבתי היום בצהרים או שאולי היא התפספסה..? חשוב לי לדעת.. מעולה לא רציתי להיות inappropriate.. אולי הכאב שלי יותר מידי חד גם בשביל הפורום.. כבר לא יודעת...... ~נילי~

שלום נילי כן, בחרתי לא להעלות אותה, ואני בכנות מצטער. האמת היא שהתלבטתי לא מעט, אבל בסופו של דבר נראה לי לא נכון להעלות אותה. לא משום שהיא לא לגיטימית או לא appropriate, אלא משום שאני מרגיש מחוייב לחשוב על הפורום כולו ולא על הכותב בלבד. מה שכתבת בהחלט לגיטימי, הוא בהחלט מתאים לדיבור או לטיפול, אבל בעיני - נראה פחות מתאים להעלאה בפורום. אשמח לשמוע ממך עוד. להתראות בינתיים דוד

לא אשקר ואומר שלא נעלבתי.. הגוש בגרון רק גדל, אני מבינה שכלית את הצורך לשמור גם על החברים היקרים שפה, בתחושה שלי, האני שבי, for who ever 'he' is OR not, נחנק, נשנק עכשיו. אולי משום זה אני 'נמצאת' היכן שאמרתי שהייתי, ועדין.. אולי משום זה, התגובה היא היכן שהיא.. לא ברור לי מדוע אומר את המשפט הבא (אחרי החוויה של ה'דחיה', אם אפשר) אך: למרות זאת, ראיתי בכנות של המשפטים שלך, אינטימיות רגשית אלי. I t-r-u-l-y treasure that. יש בי רצון לנקום ולא לשחרר מעבר למענה הכנה (באמת..) שלי אליך, מעלבון. אולם מה שבאמת מתברר זה שאין לי מילים עכשיו, גם לא לעצמי.. רק מה שקורה מעבר.. ועל כן ההודעה המקורית ששלחתי.. ;-( ~נילי~

אני תוהה למה לא יכולת להגיב על ההודעה המקורית גם בלי להעלות אותה, משהו בסגנון של "ראיתי אך לא העליתי כי..." נגעה לליבי שאלתה הכנה של נילי "בכוונה לא העלית או אולי היא התפספסה"? ואני חושבת שפשרה כזו עשויה אולי למנוע את העלבון הכרוך בהמתנה עקרה ל(חוסר) מענה...