מה קורה לטיפול כשעוברים דירה?

שלום, אני בטיפול כבר יותר משנתיים. בערך חצי שנה לאחר תחילת הטיפול עברתי לאיזור המרוחק כשעה וחצי מהמטפלת. בהתחלה עוד חשבתי להחליף מטפל/ת אך המחשבות דעכו ודי נקשרנו. אז המשכתי לבא בימי שישי (אני עובדת משרה מלאה). אך לאחר כמה זמן הרגשתי שאני צריכה את יום החופש הזה. אז התחלתי לבא באמצע השבוע אחרי העבודה. כעבור כמה זמן זה התחיל להעיק עלי, הנסיעות האלו. עכשיו אני במצב שזה ממש גומר אותי פיזית. אחרי העבודה לנסע ישר אליה בפקקים. ואחכ לחזור בלילה מאוחר ועכשיו עם מזג האויר הזה.אבל אני אצלה שנתיים ואני לא יודעת מה לעשות!! ממש לא יודעת מה לעשות. כמובן שדיברנו על זה, בעיקר ניסינו לברר למה פתאום זה התחיל להעיק עלי. אבל אני מרגישה שפיזית אני כבר לא מסוגלת וזה גם גורם לתיסכול רב אם למשל הפגישה לא ממש מוצלחת או שהיא מאחרת קצת או משהו כי אני מרגישה שאני משקיעה המון. מה עושים?

שלום מיכל אני מבין את הקושי שאת מתארת. האמת היא שאין לי הרבה מה להוסיף לתיאורך. את נשמעת בהחלט מודעת למצב ואת עושה את הדבר הנכון - לדבר על זה בטיפול, לנסות להבין את התזמון והאם מדובר בקושי טכני, העומד בפני עצמו, או שמא מדובר במשהו המסווה קושי אחר, תחושה אחרת, המוצאת ביטוי בקושי סביב המרחק שנוצר והמחיר שהוא גובה. את מרגישה שאת משקיעה המון ואולי את חשה שלא ברור לך האם את זוכה להשקעה דומה בתמורה או שהשקעתך משתלמת לך. כל מה שאני יכול להציע לך הוא להמשיך ולברר את השאלות והתחושות האלה בטיפול, עד שתגיעי לתשובות שישביעו יחסית את רצונך. בהצלחה דוד

שלום דוד, תודה על התגובה. ואם מדובר בקושי טכני, מה אפשר לעשות? איך אפשר אחרי שנתיים לעבור למטפל/ת אחר/ת ? או אולי יש פתרון שאני לא חושבת עליו? מישהו?