דאגה לילדים

שלום רב, עדיין אין לי ילדים, אך כמובן מקווה שיהיו לי בהמשך, רציתי לדעת כיצד ניתן להימנע מחרדה או דאגה מוגזמת כלפיהם, לדוגמא כאשר נמצאים מחוץ לבית בפעילויות שונות ולא להיות חרד לגורלם. תודה.

שלום ערן שאלה קשה מאוד אתה שואל כאן. איך אפשר להימנע מדאגה מוגזמת? האמת היא שאני מניח שאי-אפשר באמת להימנע. קשה להעריך כמובן מתי דאגה הופכת למוגזמת, אבל אין ספק שדאגה לילדיך היא אמצעי אבולוציוני מוצלח לשפר את הסיכוי לכך שמצבם יהיה בכי טוב. וכפי הנראה עדיף להגזים מעט בדאגה מאשר להפחית בה. אבל, וזה אבל משמעותי, מילת המפתח היא "מעט". ברגע שהדאגה הופכת למוגזמת ברמה ניכרת היא אינה מסייעת לילדים, או לדואג, אלא עלולה דווקא לפגוע בסיכוייהם להתפתחות מוצלחת. כיצד לומדים את המידה הנכונה? אני מניח שמרבית האנשים לומדים זאת עם הזמן, בדרך של התנסות ולמידה, כך שההורה המנוסה שונה במידה ניכרת ברמת הדאגה והחרדה שלו מההורה הטרי. וטוב שכך וגם טבעי. ומי שאינו מצליח להגיע, עם הזמן, לרמת מתאימה של חרדה ודאגה? אז ניתן לפנות לטיפול, גם על מנת להפחית את העוצמה והתדירות של החרדה וגם על מנת ולהבין את ההיסטוריה המניעה את הרגשות הללו והמקשה על הגעתם לרמה מתאימה. אבל נדמה לי שאולי אתה דואג מידי מוקדם מידי. חכה, כמו רוב הדברים המתרחשים עם ההורות, כאשר תגיע לשם, דברים שכיום נראים לך קשים ומסובכים יכולים להתברר כפשוטים יותר ממה ששיערת. ולהיפך - מה שלא מדאיג כלל עלול להתברר כמסובך מהצפוי. דאגה רבה לעיתים תכופות משקפת רצון (שמקורו באשליה) לשלוט על המתרחש לחלוטין. הרצון הזה טבעי, אבל יש להגיע למידה מסויימת של ויתור ביחס אליו. אותו דבר נכון לגבי הדאגה הנוכחית שלך - אין לך דרך לצפות כיצד תחוש לאחר שתהפוך לאב והדאגה ביחס לכך כרגע לא תועיל לך במאום. חכה עד שתגיע לשם ותבדוק אז מה מקשה עליך יותר ומה פחות. להתראות דוד