היי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/10/2008 | 21:57 | מאת: ש'

מלי יקרה, מנסה להחזיק בתוכי את התחושות המעורסלות מאתמול .. את הנוכחות המיטיבה שהייתה בתוכי בתום הטיפול .. אבל עדיין , משהו שם חוסם .. בראש סולם העדיפויות שבי עומד ..הפחד מקרבה , דומה שהקרבה ביני לבינו זה הדבר שהכי מעסיק אותי .. בשבועות האחרונים מלחיצ אותי מלהמשיך בתהליך מולו .. מאיים עליי מלהפגע שוב כאילו ועל ידו.. רוצה להרגיש את הקרבה הזו אלייו , לאחרים שסביבי, רוצה את תדר החיבוק הזה ממנו בתוכי , החיבוק במילים , הנוכחות המגנה .. אבל שוב ככ מפחדת .. כל טוב שאני מרגישה בתוכי .. מרגיש כפוגע וחודר .. כל קרבה .. מאיימת ומפחידה .. ואני עומדת במקום . לא יודעת איך לצעוד מכאן.. הגעתי איתו לשלב בקשר הטיפולי שבתוכי הוא נמצא במקום ככ חשוב ויקר , ומפה , אני מפחדת להמשיך .. כאילו רוצה לברוח , להעלם , להתנתק מהתחושות שיכול להיות לי טוב מולו. כאילו שאסור לי להרגיש ככה , זה מרגיש מושפל , ככ שמרתי על מרחק רגשי ממנו במשך שנתיים וחצי , וזה כאילו והוא פרצ אצלי את המחסומים הכי אישיים , הגיע למקומות שאסור לי להכניס אליהם אף אחד . מול הקרבה שלי עומדים עכשיו אלפי אויבים .. מפחידים , כאלה שמזכירים לי שנאנסתי , שנפגעתי מינית אבא.. כאלה שמטנפים אותי בליכלוך ..עבר כאלה שמלכלכים את היופי הפנימי אלייו ניסיתי להגיע מולו. מרגישה שוב כמו ילדה קטנה , עזובה , בלי אבאמא שיהיו שם .. בלי שום דמות גדולה שיכולה לשמור .. כאילו .. ואסור שיהיה לי גם שומר.. מתרחקת. בעצם מתנתקת. הרי ..שומר יכול לפגוע ?! אז, מה עושים מלי , איך מאפשרים לפחד מהמקום הזה לברוח ממני .. לפחות בכמה צעדים?.. תודה שאת כאן. חיבוק אמיתי ממני שרית

לקריאה נוספת והעמקה
24/10/2008 | 22:11 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שרית יקרה. כמה משמעותי וחשוב והכרחי מה שאת חווה כרגע. הלוואי ויכולתי להשאיל לך לרגע את היכולת להתבונן על מה שאת מספרת מהצד, לראות את הפוטנציאל לשינוי, את המפגש שאת מעיזה להתנסות בו, ובו טמון הסיכוי לתיקון. אני חושבת כמה המקום שבו את נמצאת כעת מבהיל ומאיים בשבילך, כמה את מסתכנת בלהפגע שוב, ועם זאת, כמה את מוכנה לאפשר למישהו, שכנראה עבר הרבה מבחני כניסה קשים ומייגעים, לנסות להיות שוב במקום הכ"כ מבהיל הזה, אבל הפעם לאפשר לך לחוות אותו אחרת - שולטת, מוגנת, מוחזקת, בטוחה. אני חושבת שבוודאי תצטרכי לבדוק זאת שוב ושוב ושוב. לאפשר למוחך ולנפשך ללמוד נתיב אחר, חדש, מיטיב, של קשר, של יחסים, של עצמך. שמחה כ"כ שאת מוכנה לכך, ועם זאת, מבינה מאוד את הבהלה... מחזקת אותך מכאן וממשיכה ללוות, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית