טיפול

היי מלי , אני בטיפול כבר הרבה זמן , לפני שאני מגיעה לשם עוברים לי הרבה דברים בראש שאני רוצה לשתף אותה ולדבר איתה עלהם , אבל שאני מגיע לשם פתאום אני מרגישה פאטית , ולא מסוגלת לדבר על כלום כיאלו אני בטוחה שזה ישמע לה כל כך מגוכך (וזה כמעט בקשר לכל דבר שאני רוצה להגיד ) , ובטח היא חושבת שאני מדברת שטויות , ובכלל פתאום קשה לי בכלל לחשוב על זה שאני "בטיפול " . (אם אני בטעות רואה מישהו שיוצא לפני מהחדר ההרגשה הזאת עוד יותר מתחדדת - ואני יותר מתבצרת בשתיקה ) , מצד אחד אני מרגישה שאני ממש רוצה וצריכה להיפגש איתה , אבל שזה כבר קורה בפועל אני פתאום לא מבינה מה אני עושה שם , ואני מרגישה כל כך מגוכחת להכריח מישהו זר להקשיב לי .. ואז או שאני שותקת או שאני אומרת דברים שגורמים לי להרגיש יותר רע .. ...ואז אני שוקלת להפסיק לבוא , אבל בסוף תמיד מגיעה . יש לך דרך לצאת מהמעגל הזה ? נ.ב : מאוד מעניין , מלמד מרגש ועוזר לקורא אותך ..תודה :)

כוכבית יקרה. מה שאת מתארת נשמע לא פשוט ומתסכל. נדמה לי שאת נאבקת מול תחושה של "נורא רוצה", אבל כשמגיע הרגע "לא יכולה". אני חושבת שלפעמים אנחנו (מטפלים ומטופלים...) שוכחים כמה הטיפול מזמין למקום מרגש ומשמעותי, ובה בעת מעורר חרדה. אני תוהה מה קורה לך "ברגע האמת", כשאת נדרשת לפגוש חדרים שהיו עד כה סגורים ונעולים בתוכך, ועוד יותר מה את מרגישה וחווה כשאדם אחר נמצא שם בשביל לראות ולהקשיב יחד איתך לאותם מקומות. ממה שאת מתארת, אני חושבת שההתבוננות והשיתוף בוודאי מעוררים ההרבה כמיהה והתרגשות, ובה בעת מבהילים ביותר: מה אם ישפטו אותך? מה אם לא יעמדו במה שאת מספרת? מה אם יחשבו שאת מפונקת? טיפשה? רעה? מה אם את תחשבי את כל אלה על עצמך? אני חושבת שלאט לאט תצברי יותר בטחון ואמון, ותוכלי להרגיש יותר בנוח לספר ולשתף. זהו לא תהליך שקורה בבת אחת, אבל כל ישיבה שלך בחדר (גם אם את שותקת) וכל שיתוף ולו הקטן ביותר, עוזרים לבסס דפוס חשוב (וכנראה חדש), בטיפול ובקשרים בכלל, שבו את תופסת את הקשרים כמקום שיש בו אפשרות לחוש בטוחה ומוגנת, מול אדם אמפטי ומכיל. בינתיים, הרשי לעצמך להשתמש בטיפול כפי שנכון לך, כבדי את הקצב של הנפש שלך, שאולי זקוקה לעוד זמן של אמון, בטחון, יציבות... ונראה לי גם שחשוב, עד כמה שאת יכולה, לשתף את המטפלת שלך במה שהיטבת לנסח כאן. נדמה לי שזה יכול להיות פתח נפלא לשבירה ראשונית של הקרח, ולהתבוננות משותפת על הפער בין המשאלה לקרבה ולקשר לבין מה שקורה לך כשאותה משאלה מגיעה לידי מימוש. בהצלחה, מלי.