ילדים של מטפלים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום! מעניין איך זה להוולד להורה מטפל. האם אתם המטפלים יותר נזהרים איתם? ובעזרת הידע שלכם מנסים לא לעשות את הטעויות שאחר כך לא יגרמו לילדכם לפתח הפרעות שונות? חוסר תפקוד? הייתי רוצה,הייתי רוצה להיות ילדה של הורה מטפל... כי יש הרגשה שאפשר לשתף בדברים(למרות שגם ככה זה התפקיד של הורה) ובכל זאת זה אחרת... אשמח לתגובה:) יום טוב!
נערה יקרה. המשאלה-פנטזיה להוולד להורה של מטפל מוכרת ומשותפת לרבים, בעיקר למטופלים שחוו או חווים טיפול משמעותי וקשר מיוחד עם המטפל/ת שלהם. קל לחשוב שילדות לצד הורה מטפל היא ילדות שמלווה בחוויה של הכלה, רגישות, אמפתיה, פתיחות... אינני יודעת איך זה מרגיש להיות ילד של מטפל, אבל אני חושבת שבוודאי לצד היתרונות הללו, יש גם חסרונות או מחיר. נדמה לי שהנטייה לחפש אחר פרשנות, לראות "מעבר", להתעקש על הפשר והעומק שבכל דבר יכולה להיות מייגעת ולפעמים מציקה... אבל כנראה שאת השאלה הזו צריך להפנות לילדים של מטפלים. אגב, נעשו על כך לא מעט מחקרים, ואם תרצי, אני בטוחה שתמצאי את ממצאיהם בחיפוש בגוגל. וכמובן, אי אפשר בלי ההתייחסות האישית, ובלי התהייה מאיזה מקום השאלה הזו מגיעה אצלך. נדמה לי שדרכה את מביעה משאלה וחיפוש אחר הורות אחרת מזו שחווית, הורות שנתפסת כאידיאלית. לצד המשאלה הזו את מספרת על חוויה של קשר טיפולי קרוב ומיוחד, אולי אפילו רצון להיות הילדה של המטפל/ת שלך, ולקבל אותו/אותה כל הזמן, ובקשר מחייב ואינטימי יותר של בת-הורה. נשמע לי מעניין ומשמעותי לדבר על הפנטזיה הזו בטיפול ולהבין אותה יותר. לילה טוב, מלי.