מחשבות

היי מלי מה שלומך? אומרים שהחגים נגמרו, עד שלא אלך לעבודה שלושה ימים ברצף ולא אחשוב שכל יום הוא יום שישי-לא אאמין :-) מחר יש לי טיפול, לאחר שבועיים שלא היה. כל היום מדגדג לי באצבעות לסמס לו ולבטל. לא רוצה ללכת, אין לי מה להגיד, או שבעצם יש כל כך הרבה שאין לי כוח להתחיל, כאילו בא לי להישאר עם הבלון הנפוח בתוכי, כאילו זה עמוס מדי לפגישה. אבל סיכמנו בינינו שגם אם רוצה לא לבוא יותר, או רוצה לבטל-בכל מקרה להגיע ולדבר על זה. שונאת להבטיח כי אז חייבת לקיים. נו טוב מילא, אולי רציתי לשמוע ממך תלכי. לא יודעת אבל ממש לא בא לי כלום-לא בא לי עם טיפול ולא בא לי בלי, לא בא לי ללכת לעבודה וגם לא להישאר בבית, כאילו לא בא לי להיות בשום מקום. תגידי מלי, זה שאני אומרת למטפל שלי שמאוד רוצה לשכב איתו, את חושבת שזה בסדר לדבר על זה, אולי זה מביך אותו, אולי אני בוטה מדי? לא יודעת מה מותר מה אסור, מה כבר יותר מדי לדבר עליו. מה מטפל מרגיש כשמטופלת אומרת לו באופן ישיר כל כך אמירות מיניות? אשמח אם תספרי לי מה האפשרויות שעולות בך. מעבר לזה רציתי לשאול אותך משהו, מתנצלת מראש על התעוזה שבשאלה או אם אני נשמעת מלוכלכת-מדי לילה כשאני במיטתי, אז מרגישה כאב עז בגוף, לא יודעת לומר אם זה כאב נפשי או בכלל מה קורה לי, אז מתחילה לחשוב על המטפל שלי ועל הקרבה שלו, לפתע מרגישה עוררות מינית ורק כשמפנטזת עליו ומגיע לסיפוק אז הכאב בגוף נעלם כלא היה, זה כמו צורך בסקס אך לא בדיוק, כמו צורך בנחמה שלו וגם אז זה לא מדויק, אולי תוכלי להעלות כמה רעיונות. עדיין מאוד רוצה לא ללכת יותר למטפל, משום מה ה "לא אכפת לי מהטיפול" מאפשר לי לא לבטל. הבלבול בתוכי מוציא אותי מדעתי, כבר לא יודעת כלום בנוגע לכלום, מה מרגישה, צריכה ובכלל מי אני? קשה מדי. תודה מלי (negra)

שלום נגרה. אכן חזרה לשגרה... כמו כל שינוי, גם חזרה לשגרה לוקחת זמן. אני כ"כ שמחה על ההסכם עם המטפל שלך. שמחה כי הוא שומר עלייך מהתפרצויות ואימפולסים, ושמחה כי באופן מסוים הוא נותן לך חופש. כתבת שאת לא יודעת מה להחליט, והנה, בעצם, את כפופה להחלטה והסכם מהעבר, משוחררת מהצורך להתלבט, לקבוע ולבטל, להתייסר מה מתאים לך. האם את מסוגלת לראות בכך מעמסה שיורדת ממך? בכל מקרה, נשמע שהמטפל שלך מעביר לך מסר ברור ועקבי - שניתן וחשוב לדבר, ושהוא שם לשמוע ולהכיל, גם את הדברים הקשים, המסובכים והמבולבלים. נשמע לי כמו קרקע בטוחה ויציבה להעלות שאלות קשות, אפילו כאלה שנוגעות אליו. מקווה שתצליח להשתמש במרחב שניתן לך - להפגש, לדבר, לשתף, להתבונן ביחד. ובינתיים, מאחלת לך לילה טוב ורגוע, מלי.

איזה יופי של מחמאות נתת לו, למטפל, קצת פיספסת אותי, לא נורא זה בסדר, רגילה, ככל הנראה הבלבול שלי מבלבל. תודה בכל מקרה.