שבת שלום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי מלי, מצאתי את עצמי קצת "מחפשת" על מה לכתוב לך... לא הייתי בסביבה כמה ימים, והיום כשחזרתי, ישר לפגישה הטיפולית, מצאתי את המטפלת שלי קצת חולה. לפני כמה חודשים היא חלתה מאוד, ואפילו הייתה מאושפזת. כמובן שהיא חייבת להיות מקורית, אז היא גם חלתה באיזה משהו נדיר למדי ולקח זמן לאבחן אותה. מיותר לציין שאלה היו חודשים של ביטולים חוזרים ונשנים, והרבה מאוד חרדה שלי סביב המחלה שלה. ועכשיו זה חוזר. כל תחילת הפגישה הצפתי אותה בשאלות. ניסיתי להיות קלילה לגבי זה, אבל לא נראה לי שהצלחתי להסתיר את הפחד שלי. היא הבטיחה לי שהיא מרגישה בסדר (משהו במראה החיצוני שלה משתנה בעקבות המחלה, לכן אני יכולה לראות את זה). מלי, לא הצלחתי להגיד לה כמה שזה מפחיד אותי. היה לי מאוד מאוד קשה להסתכל עליה, והייתי שקטה יותר מבדרך כלל. אני נורא מפחדת... אם רק יכולתי לשים אותה בקופסא קטנה ומרופדת שתגן עליה. אם רק הייתי יכולה לדעת שהיא בסדר... מה עושים כשמפחדים ככה על המטפלת? המחשבות שלי רצות לתסריטים הכי גרועים, וקשה לי להשתחרר מהחרדה ששוב הולכת להיות תקופה נוראית כמו זו שהייתה לנו. נועם
שלום נועם. את מתארת סיטואציה שהיא באמת מאוד מבהילה. מבהילה כי אדם שאת אוהבת וקשורה אליו סובל, ומבהילה כי את אינך יכולה להיות בטוחה שאותו אדם יהיה שם עבורך כשאת תצטרכי הגנה, בטחון, בסיס בטוח. אני חושבת שהמקום הזה, שבו את והמטפלת שלך נמצאות, מעורר הרבה שאלות על בטחון ויציבות, על הרצון שלנו בקביעות מול המקומות המפתיעים, הלא צפויים, המטלטלים שהחיים מזמנים לנו. יש לי אפילו הרגשה שהדרמה הזו, המתרחשת כעת בחדר הטיפול, מוכרת לך מחייך האישיים. ודווקא משום כך נראה לי חשוב שתוכלו לדבר על כך בטיפול בכנות ובפתיחות. תוכלי להבין יותר אלו קולות, צרכים ופחדים מתעוררים בך כשהדמות המטפלת הופכת לחלשה ואולי פחות עמידה, וגם תוכלי לנסות להבין יותר טוב מול מה אתן מתמודדות ברמה המציאותית (הרבה פעמים אנחנו הולכים לתסריטים השחורים והקטסטרופליים ביותר שיש, ודווקא המציאות יכולה לשמש עוגן מרגיע). בהצלחה והרבה בריאות, מלי.
שוב שלום, כתבת לי - "וגם תוכלי לנסות להבין יותר טוב מול מה אתן מתמודדות ברמה המציאותית". העניין הוא, ש*אנחנו* לא מתמודדות מול שום דבר. *היא* מתמודדת למרי לבד, או אולי לגמרי במנותק ממני, וזה כבר הובהר לי היטב בסיבוב הקודם של המחלה, כשהודעות טקסט שלי נותרו ללא מענה, וכמצע גידול מדשן לחרדות. אני מצטערת מלי, אני כנראה קצת מאוכזבת מהתשובה שמנסה לקחת לכיוונים של ראציונל. אני לא מסוגלת כרגע. כל מה שיש עכשיו זה אמוציונל. תודה בכל מקרה, ושבת שלום. נועם