טיפול

שלום יש לי שאלה אליך. בתוך הפגישה אני מקשיבה למטפלת ולכל מה שהיא אומרת אבל כשאני יוצאת, הכל נמחק לי. אני אוהבת להיות שם אבל כשאני בחוץ אני תוהה למה אני הולכת לשם? מה היא נותנת לי? זה סתם דיבורים - היא לא מוסיפה לי כלום? זה כבר שנים... ואני מרגישה תקועה ולא מצליחה להגיד די. אני שם שנתיים וחצי מה את מציעה?

שלום ט. אני מתארת לעצמי כמה קשה להחזיק את שני הקולות המפוצלים הללו - הקול שנהנה וצריך את הטיפול (זה הקול שעולה בעיקר בתוך הפגישות) והקול שמרגיש שמדובר בבזבוז, בקשר לא משמעותי (הקול שבין הפגישות). אני חושבת שאולי הקולות הללו מוכרים לך ממקומות אחרים, נוספים בחייך. אני תוהה היכן עוד את מרגישה שאת עושה ומשתמשת, אולי אפילו צריכה ברובד אחד, ומרגישה שזה "סתם", לא משמעותי, בזבוז, ברובד אחר. הייתי מציעה לך להעלות את שני הקולות הללו בטיפול, ולתת להם הד כמייצגים שני קולות של הקונפליקט. אני חושבת שככל שתוכלי פחות לפצל (או-או) ויותר לאחד אותם (גם וגם) כך תוכלי יותר להשתמש בהם כדי להבין יותר טוב מה קורה לך בקשרים בחייך, ומדוע גם כשאת משתמשת וצריכה (שזה מה שאת חווה בתוך הטיפול) את צריכה אח"כ למסמס, כמעט להרוס את ההרגשה הזאת, לייצר חוויה שבה את, לכאורה, לא נזקקת ולא תלויה. להתראות, מלי.