המשך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי מלי, הייתי היום בפגישה, למרות ששבוע שעבר לא רציתי לחזור לשם כלל. ההחלטה על המשך טיפול לא היתה פשוטה והרבה ממנה בזכותך. תודה לך על המילים משבוע שעבר. חזרתי וקראתי אותם שוב ושוב, הם עזרו לי ונתנו לגטימציה לתחושות שלי. אני עדיין במשבר עם עצמי אבל יש הקלה מסוימת, אני עדיין במלחמה עם עצמי אבל לפחות אני בדרך, אני עדיין מתעקשת על עצמי ובמיוחד מנסה לתת לקול הקטן של התקווה להמשיך ולהתקיים. היה משהו מעודד בפגישה היום עם המטפלת, הרגשתי שוב פעם שאני נמצאת בטיפול שאני מטופלת ובמיוחד שהמטפלת מצליחה לעשות את זה. עוד ארוכה הדרך וכרגע יש "גרעין קשה" כך המטפלת קראה לשלב הזה, שאני צריכה לפצח אותו. אני מוכנה לקבל את זה כל עוד אני יודעת שאחרי "אחורה" כזה יש "קדימה". אז.. שוב פעם תודה ושבת שלום שירה.
שירה יקרה. שמחה שעזרתי, ועוד יותר שמחה לשמוע שאת לא מוותרת, נאבקת על עצמך, נלחמת בקולות המיואשים והמחלישים. ממשיכה לחזק מרחוק, וללוות בדרך האמיצה שאת סוללת לעצמך. שתהיה לך שבת מקסימה, מלי.