אין

הי מלי מה שלומך?.. אני.. אני קצת באיבוד.. קצת הרבה.. ואין לי ממש מילים.. להסביר.. לתאר.. רק שמפחיד.. כואב.. ונורא פגוע בבפנוכו.. יודעת.. לא שואלת כאן כלום.. אולי רק צריכה לדעת.. שאת כאן.. וזה בסדר גמור שלא תעלי את ההודעה הזו ולא תגיבי.. כי אין מה.. סליחה שיר

הי שיר. בוודאי שאני כאן, קוראת ועצובה בשבילך. מרגישה שאולי כרגע את מבקשת כתף או יד מנחמת, שיקשיבו, יהיו איתך, יעזרו לך לעבור משהו שיש לו סוף, רק שהוא נראה כרגע כ"כ רחוק ומעורפל... מקווה שתוכלי להרגיש את הנוכחות שלי ושל אחרים, ולאט לאט להצליח לתת גם לקולות אחרים, מעודדים ואופטימיים יותר, לחדור. ובינתיים, מקווה שתנצלי את הסופ"ש הארוך למנוחה, להרגעות, לנחמה. שמרי על עצמך, דאגי לעצמך, ומחכה לשמוע בהמשך מה שלומך... להתראות בינתיים, מלי.