מה עושים?

הי יש משהו שמטריד את שלוותי.יש לי אח הקטן ממני בן שנה.אני מרגיש שאני לא אוהב אותו ואני מתבייש לומר אך לפעמים אני מרגיש שהייתי רוצה שהוא לא יהיה קיים ואני גם לא רוצה שיצליח יותר מידי.זה יוצר ריחוק וכעס ואני לא יודע איך להתגבר על כך. אני יודע את הסיבות לתחושות הללו (הייתי בטיפול), אני מאוד מודע להם ואיני מתכחש להם אך אינני יודע איך לצאת מזה.אנחנו כבר מבוגרים לשנינו ילדים וזה פוגע ביחסים.מה עושים?

שלום שבי. השאלה שלך אמנם קצרה, אך אני מרגישה שמאחוריה מסתתר מטען גדול. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא כמה עצוב ונורא להרגיש ככה כלפי אח, וכמה שניכם בוודאי מפסידים מחוסר התקשורת ביניכם. אני מבינה, כמו שכתבת, שלרובו של מקור המתח אתה מודע, ועם זאת, השאלה שלך מלמדת שהנושא ממשיך להעסיק ולהטריד אותך. אני חושבת שעומדות לפנייך 2 אפשרויות. הראשונה היא להשלים עם השנאה והכעס, להכיר בעובדה שאלה הרגשות שנחווים מול אחיך, ולדעת לקבל ולהתמודד עימם ביומיום. אתה יכול להחליט שזה (כרגע לפחות) מה שיש ביניכם, ושאתה לא מנסה להלחם או לשנות את זה. האפשרות השנייה היא לחשוב על הריחוק והשנאה כעל משהו שניתן לעבוד עליו ולשנות אותו - בין אם בעבודה אישית (כמו למשל בטיפול) ובין אם דרך הקשר עם אחיך (לדבר איתו, להתאמץ ליצור שפה משותפת). באפשרות הזו אתה, למעשה, נאבק על הזכות ליצור קשר קרוב, משמעותי ואיכפתי עם אחיך, ומכיר באפשרות שיכול להיות ביניכם משהו אחר. מקווה שהבחירה שלך תהיה נכונה עבורך, בהצלחה, מלי.

תודה על תגובתך.