אהבה

היי, איך מסבירים את האהבה העזה הזו, הצורך בקרבה של המטפל והפחד מהפרידה ממנו. אני מתכוונת, מה התאוריה שעומדת מאחורי הרגשות האלה?

שלום יעל יש תיאוריות רבות המתייחסות לקשר העז הנוצר בתוך הטיפול ולרגשות האהבה והקושי וחשש מול פרידה המלווים אותו. על קצה המזלג, אציין שתי תפיסות שונות. הראשונה היא התפיסה "הקלאסית" יותר, והמתבססת על הנחה כי היחס למטפל מהווה שחזור לא מודע של דפוס התקשרות לדמויות חשובות משנות הילדות המוקדמות. במובן זה, ההתקשרות למטפל נוגעת בדיוק במקום המסובך והרגיש של הקשר עם דמויות אלה ודרך ההבנה של התרחשות זו, בתוך הטיפול, ניתן לגעת ולהקל על פצעים ישנים ולהפחית את השפעתם על חיינו כיום. תפיסה אחרת, חדשנית יותר, רואה את היחס למטפל לא כנובע מיחס לדמויות קודמות, אלא כתגובה לסוג אחר של קשר או התייחסות, קשר המציע תכונות שהיו חסרות בעבר והעדרן הוביל לרעב וכאב עמוק לאורך השנים. בתפיסה זו יש יותר דגש על המטפל כ"אדם אמיתי" ופחות כאובייקט להשלכות ושיחזורים של המטופל. כך או כך, אין ספק שהתחושות המתעוררות בתוך הקשר הטיפולי יכולות להיות עזות מאוד ועצם קיומן, כמו היכולת לדבר עליהן בגלוי, יכולה לתרום רבות, בדרך-כלל, להצלחת הטיפול. להתראות וגמר חתימה טובה דוד