האם אתם זוכרים את מה שקרה בפגישה?

שלום דוד, אני בטיפול שלוש שנים בערך. רוב הטיפול,אני חושבת, אני לא ממש זוכרת את מה שקרה בחדר. אני זוכרת מעט מאוד ,או משהו מסויים שדיברנו עליו,אבל לא מסוגלת לפתח אותו עם עצמי,להיזכר מה היא אמרה,מה הגבתי ,להתעמק בזה קצת. יש לציין שלפעמים אני זוכרת קצת יותר. בזמן האחרון זה קצת מציק לי. בפגישה האחרונה יצא לנו לדבר על זה שאני לא זוכרת כמעט את כל תקופת הילדות,עד התיכון.(יש סיטואציות ספיצפיות שזכורות לי אבל ממש מעט וגם בצורה כללית) שמעתי שפרופסור יורם יובל הסביר שזה קורה כאשר משהו נחווה עבורנו כקשה, אבל הכל קשה לי? ובטיפול, הכל קשה שאני לא זוכרת ? אשמח לשמוע תגובות מחברי הפורום,האם הם זוכרים דברים שדוברו בפגישה.... וגם את דעתך כמובן כמה טוב שאתה כאן היום. חתימה טובה

שלום תמר את מתארת משהו מאוד מעניין שקורה לך בטיפול, משהו שמהדהד, כפי הנראה, גם משהו בחיים, סביב זכרונות והיכולת לשלוף אותם, להפוך אותם לנגישים ולחלק מהמחשבה והחוויה. את יודעת, אני לא בהכרח מוטרד מכך שאת לא מרבה לזכור את מה שקורה בפגישות. יכול להיות שזה מה שנכון עבורך (או היה נכון, עד עכשיו) והעדר הזיכרון הזה היווה מנגנון התמודדות, שסייע לך להתמודד עם דברים ולהמשיך בטיפול. את לא כותבת על עד כמה את נעזרת בטיפול, אבל אני יכול לדמיין מצב בו הטיפול מסייע לך והדברים נקלטים ברמה שאינה מודעת לחלוטין, אך עדיין משמעותית עבורך. אני גם חושב שהעובדה שהדבר הזה התחיל להטריד אותך כעת היא בעלת חשיבות. מה קרה שלפתע זה מציק לך? האם את מרגישה שאת יכולה יותר לזכור דברים בצורה ישירה, או להחליף מנגנון התמודדות? אלה מחשבות שהייתי ממליץ לך להמשיך להביא לטיפול, בדיוק כפי שכבר התחלת לפתוח את הנושא. היזכרות היא לא תמיד דבר קל - יש דברים שאכן היינו מעדיפים שלא לזכור - אבל נדמה לי שאת מתארת מצב בו את מרגישה בטוחה ומסוגלת להתחיל להפנות קשב לנושא הזה ואני מקווה שהתנועה החיובית הזו תימשך. להתראות וגמר חתימה טובה דוד

אז כרגע הפכתי להיות 'תמר הישנה'. שלום תמר ישנה אפשרות לרשום במהלך שעת הטיפול. ישנם כמובן חסרונות לכך אבל אם העובדה שאינך זוכרת דבר מפריעה לך זה יכול לפתור חלק מהבעיה. אפשר לתעד גם מיד לאחר השעה הטיפולית ולעיתים קריאה בדברים לאחר זמן מה יוצרת שרשרת של זכרונות שגם אותם ניתן לרשום. גמר חתימה טובה תמרהישנה