ל - ש'
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שרית....אז ככה.... :-) שריתי...למה את שעברת פגיעה מינית והתעללות מטופלת אצל גבר? למה לא פנית למטפלת אישה ..... זה לא עדיף במקום להיות עם המין של הפוגע באותו החדר? חוצמזה חתימה טובה ושנה טובה ומדהימה שתהיה....! לילך
כן.. שריתוש גם אני שאלתי את עצמי שאלה זאת.. אבל לא העזתי לשאול.. אני בעצמי אמרתי לא פעם למטפלת שלי שאם היא הייתה גבר לא היה עם מי לדבר כלל.. איך את מסוגלת?? או אולי זאת חוויה מתקנת בשבילך?? אבל איך..???.. (אם את מרגישה שהשאלה הינה חדירה לפרטיות, אני מכבדת אותך.)~נילי~
לילך ונילי, אני חושבת שזה מעיין אפשרות שלי לעבור "חוויה מתקנת" עם דמות הפוגע. הבחור שפגע בי ברחוב .. הפסיכאטר בצבא .. שגרם לי לחשוב שאני אשמה וזה מגיע לי כי נראתי טוב .. ואבא - דמות עיקרית של ילדות ופוגעת בבית . בהתחלה היה לי נורא קשה עם זה , בחדר הטיפול , אבל היום שנתיים וחצי אחורה אני יכולה להגיד בוודאות .. שהמין לא חשוב ..!!! היום אני יכולה לזהות במטפל המון דמויות ..המון פרצופים .. המון מבטים.. מחייכים , מחבקים , כועסים , אוהבים .. דמויות מכל הסוגים ..שמשחזרים לי עבר , אמא, אבא חבר בן זוג וכו' .. אני מרגישה שיש בו עבורי מכל דמות .. מה שמחזיק אותי אצלו זה הקשר שהוא בנה עבורי , המסגרת החזקה , הוא מבין ואמפתי ועדין וחזק .. וקשוב .. ומכיל .. ושומר עליי ועל גבולות הטיפול ..וזה המון !!! ואני לא מצטערת לרגע שאני שם נותנת לעצמי להאמין ולסמוך עלייו למרות הקושי הרב שלי !!!! למרות הרצון לברוח .. למרות .. זה אכן דורש אומץ וזה להעיז.. אבל זו אבן דרך הכי חשובה בתיקון שלי עם עצמי .. .. בשבילי זו כברת דרך להבין ולראות דרכו .. קודם כל .. שלא כל הגברים הם פוגעים ורעים .. ושיש חלקים טובים ופחות לא משנה באיזה סוג מין מדובר . שגם בגבר אפשר לראות צדדים נשיים ורכים.. אני לא אומרת שיש שיחזורים , פלאשבקים , כעסים .. שלא מקבלים עוצמה חזקה יותר בגלל שהוא גבר .. הדמות הכאילו והפוגעת ..כאן ועכשיו אבל זו הדרך שלי להחלים ..וזו העבודה הקשה שלי בטיפול!!!! אני נלחמת .. והמטפל יודע אתזה מאוד ! עצם היכולת שלי לתת יד ולהאמין שלא כולם כאלה.. נעשית רק בזכותו , בזכות הטיפול המקצועי .. שהוא מלווה אותי ובזכות הפורום שמלווה אותי בתהליך!!! חוצמזה, אני חייבת את זה לעצמי . ואני משתדלת גם כאן ..לקבל את התמיכה ,ולאפשר גם לדמות גברית כמו דרור שליווה אותי במהלך השנתיים האלה לא מעט .. ודוד בתקופה האחרונה ..להכנס ביני לביני כקול נוסף, כקול שמקבל צבע וגוון אחר לכל השחור שבתוכי . זהו, מקווה שעניתי . מעניין איך זה שאני כותבת את זה ומרגישה בתוכי עם כל ההתמודדיות חלשה . צריכה לחשוב איך זה .. שמצד אחד מבינה כמה טוב עבורי הטיפול והמטפל .. ומצד שני ממש רוצה לברוח .. מהכאב מהתהליך ומכל הדרך הקשה הזו שאני חווה. יום לא קל שלי . אז אפסיק כאן. חתימה טובה לשתיכן. שרית
שרית, את אמיצה. עם כל הרצון שלך לברוח, את באמת נמצא איתך.. מרגישה, חשה רואה ומקיימת דברים חשובים מאוד במקום (המטפל, טיפול) שבו אולי הייתי רוצה יותר מכל, אפילו לא להעיף מבט.. שמת לב?? ראוי להערכה. חיבוק.. הלוואי ואני הייתי מצליחה להיות אמיצה עכשיו. ובמקום, ברחתי. ~נילי~
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
