דרור
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה מרגיש שאין לי אויר . שוב מחנק בגרון.. החלון פתוח. ואין אויר. מסביבי רעש והמולה ואני בשקט.. מנסה להתנתק .. אין קשר לבפנים ולבחוץ.. אין איזון בין לבד וביחד .. אין מינון נכון של מה שעובר עליי ומה שמסופר .. אפילו פה עכשיו רוצה לצרוח .. אבל כלום לא נשמע .. רוצה ככ לשתף.. כאן אותך.. אבל לא מסוגלת. המילים חסרות משמעות. הכל כואב בתוכי . ורק חוסר אויר משתלט עליי. שרית
שרית שלום, הכאב שלך עובר בצורה כל כך חדה כאן, למרות הקושי לדבר אותו במילים מסודרות. אני מבין את הקושי לשתף למרות הרצון, את התחושה שהכל תקוע לא נכנס ולא יוצא. אני כאן מוכן לשמוע אותך כשתוכלי, אבל עוד יותר מכך מוכן להיות כאן ולשמוע גם את השאיפה שלך להצליח לנשום כרגיל, לדבר כרגיל, ובעיקר ללוות אותך דרך הכאב הזה הלא מוגדר, ובהדרגה לנסות ולתת לו מקום מוגדר גם כאן. דרור
תגובה שמחבקת במילים מידיי .. דרורררר.. מילים שממיסות את הכאב בנוכחות שכן מאפשרת שכן רוצה להיות בשבילי...?... אתה יודע..שלא מגיעה לי החמלה הזו.. פשוט לא. אני אשמה! אז אין מילים..מסודרות אבל הצלחת לגרום לי לבכות. שרית
אוףףףף... הבכי הזה .. שהצלחת לגרום לי מהתשובה המחבקת שלך . .מהרצון להקשיב ולתת לי מקום גם שהמילים חסומות. מאפשר לאויר להכנס מחדש לריאות.. אולי אצליח לכתוב.. להתגבר על הקולות המאשימים בתוכי .. אולי אפילו כאן. תודה דרור, על הרצון.. והנוכחות בזמן אמת.. שרית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
