סליחה על הפתטיות

מלי, אני פשוט לא מסוגלת יותר, לא מסוגלת לשאת את הכאב הוא מכרסם בתוכי כמו חולדה ענקית שאוכלת לי את הקרביים. עזבתי את הטיפול. הפגישות האחרונות הפכו להיות גיהינום. הגעתי למצב של ניתוקים בהם הרגשתי שיש בחדר מתקפה על הנפש שלי, הייתי בפאניקה נוראית בחדר ולא הצלחתי להרגיש שהמטפל איתי אלא ממש הרגשתי צורך להגן על עצמי מולו. רציונאלית ידעתי שהוא לא האויב אך לא יכולתי לשלוט בפאניקה ובתגובה לפאניקה התחלתי לכעוס עליו ולתקוף אותו מילולית. הייתי יוצאת מהפגישות האחרונות כשלוקח לי כמה שעות לחזור לעצמי. המצב היה כזה שהמטפל לא יכול להיות שותף לחוויה שלי בחדר כי לא יכולתי לשתף אותו תוך כדי מה קורה לי כי אני בעצמי רק שמעתי את עצמי מדברת כועסת ונלחמת. זה הפך להיות גיהינום אז עזבתי. המצב שלי מחורבן אני חושבת על המוות שישים פעם ביום, תכנונים מדויקים לאיך ומתי, אך החגים עם כל המשפחתיות המחורבנת מחדדת את רגשות האשם אז "אחרי החגים יגמר הכול". אז אומרים שהקשר עם המטפל הוא חשוב אז כן היה קשר קרוב ואולי בגלל הקרוב השתגעתי לי והגעתי לרגרסיה פסיכוטית. אני זקוקה לו אך לא יכולה לשבת מולו מבלי להתנתק ולא מצליחה לשלוט בזה, הוא לא יכול לשמור עלי בחדר כי הוא בעצמו לא קולט שזה שאני לא נחמדה אליו או מבוהלת או בפאניקה זה בגלל שאני לא ממש שם. לעזאזל עם הכול, הטיפול נכשל, אני צמודה לקרקעית ותיכף מחליקה מתחתיה. הרגשתי איך גם למטפל נמאס, טוב לפחות עכשיו לפחות המשוגעת לא מגיעה. בא לי לצרוח לעולם שאני משוגעת, מטורפת שלא רוצה עוד רגע לחיות בתוך הגוף הזה ושסליחה אך חייבת ללכת וזהו. לא יודעת למה אני כותבת פה כאילו מה, אך לא יכולתי לשמוע ולהרגיש את הכאב. נגמר לי האוויר. יש לי משפחה מקסימה, חברים נשמות, חיים נורמאליים ואפילו יש לי כמה כישרונות אך לא מסוגלת לחיות יותר ושאלוהים יסלח לי על כפיות הטובה, עוד לא סיימתי את שנות העשרים אך מרגישה שאני פה ביניכם כבר אלף שנים לפחות . negra

שלום נגרה. אני שומעת את הכאב, הבהלה, הייאוש. שומעת ממך את תחושת הטביעה, את החוויה שאין יותר מי ומה שיעזור. אני מבינה ממך שהכאב הזה הולך איתך זמן רב, אולי כל חייך, אני תוהה אם ידעת פעם חוויה אחרת, של רוגע, שמחה, קבלה, נחמה. אני כ"כ מקווה שכן, כ"כ מקווה שיש בזכרון שלך, אי שם, מקום שמכיר איך זה להיות אחרת, איך זה להרגיש אחרת. אני כותבת את זה בהיסוס כי אני חושבת שכרגע אין בתוכך מקום כזה - שיש בו שקט, הקלה, עירסול. אבל אני יודעת שהוא קיים, ואולי כרגע את זקוקה למישהו אחר שיאמין בו בשבילך, שיחזיק את האפשרות הזו שיכול להיות אחרת ושאת יכולה להרגיש אחרת. ואת בטח כבר מנחשת את ההמשך אבל אני אכתוב זאת בכל זאת - חזרי לטיפול, איזשהו טיפול, מצאי מישהו שיוכל ללוות אותך במסע הזה שאת כ"כ צריכה, ושכ"כ מגיע לך. תחזיקי מעמד ובהצלחה, מלי.

נגרה...)) אל תתייאשי אם זה לא הטיפול הזה יש אפשרויות אחרות...אני יודעת ש.. העיקר שלא תחשבי שזהו שאי אפשר לעזור לך לפעמים טיפול אחד לא טוב ואחר כן (!) אני לא יודעת למה את בפאניקה בטיפול ולמה את מרגישה מה שאת מרגישה.... אבל אולי זה נכון ללכת לטיפול בו לא תרגישי כך כמו שמלי אומרת תחזרי לטיפול כל טיפול.. מחזיקה לך אצבעות ותהי חזקה (!) שלך

what is negra?

אחותי...... my sister:-) אם זו סנקה היא לא תענה לך...!!!!!!!!!!!!! ......מנסיון שלי ושל עוד כמה פה חבל על המאמץ ! וואללה אולי את בכלל לא מבינה עברית so sanka dont speak with no one negra =black see you later?