דוד..

יש כזה דבר אמפטיה לאדם כועס מאאאוווווודד??? (אני) או שרק יש אמפטיה לכאב?? (שאגב כאב הרבה פעמים נובע מכעס עצווום) אני פאקינג, אבל פאקינג מתחרפנת. לא מתאים לי המסגרת הזאת שקוראים לה עולם. לא. ~נילי~

שלום נילי נדמה לי שזו שאלה שאת צריכה לענות עליה בעצמך. הרבה פעמים אפשר להצהיר על אמפתיה כלפי מישהו אחר, אבל נראה לי שמה שקובע זה מה שהאדם עמו חשים אמפתיה מרגיש. באופן כללי, מצידי, אומר שנראה לי שכן. אפשר לשמוע על כעס רב, כלפי אחרים וגם כלפי עצמך (אם כי זה קשה יותר, כמובן) ולחוש קרבה והבנה לכעס הזה. וכעס על העולם? בוודאי. אני, כמו בטח לא מעטים אחרים פה, יכול להבין ולהזדהות עם הכעס הזה לא אחת. אבל מעבר לכעס הכללי, האם את מוכנה לשתף יותר? כי כמה שיותר מבינים את התמונה, את הפרטים המרכיבים אותה, יש יותר מקום והזדמנות לאמפתיה.. בקיצור, אני מדבר הרבה, אבל ספרי - מה קרה? מה מכעיס אותך כל-כך? להתראות דוד

אני לא בטוחה שאצליח להוציא את הבלגאן הפנימי היום אני בקושי מצליחה לשתף את המטפלת.. אבל אני מנסה.. כי אתה נחמד =0) מכעיס אותי בטירוף כל הנושא הטיפולי, מכעיס אותי שאני יכולה להרגיש כל כך קרוב לאדם שאני לא מכירה בכלל, מכעיס אותי שאני רוצה אותה כל הזמן אבל לא רוצה אותה איתי (??) מכעיס אותי היא, מכעיס אותי שאפשר שהיא חושבת על יחסי העברה של התאהבות (וזאת לא הבחורה עליה דברתי לפני כמה ימים) כביכול שלי בה, שהיא עדין לא אמרה בוודאות אך אני פלטתי איזה משפט שעורר אותה וחבל שכך, מכעיס אותי שאתה עכשיו תכתוב לי שאני צריכה ללבן הכל איתה מכעיס אותי כי אני כועסת ולא רוצה שידחו את הכעס שלי ויגידו לי להכניס אותו למוד של 'פוז', מכעיס אותי כל נושא השייכות, פאקינג מכעיס אותי שאני מרגישה זרה לעולם, להורים שלי, לאלוהים שאולי קיים ואולי לא, מכעיס אותי כל ההסתבכות שלי סביב החזרה בשאלה, שאיתה אני שלמה אבל הפילוסופיות סביבי מתרוצצות לחסרות מעצורים לחלוטין, חלקן בדמויות אנשים מעברי, מכעיס אותי שיש בי כל כך הרבה כעס ושום דבר לא מרצה אותי, מכעיס אותי שאולי אני נוגדת את עצמי על ידי זה שאני לפעמים מצליחה לכתוב פה דברים חיוביים ופתאום אני כל כך שלילית.. כאילו שזה הלך לאן שהוא תמיד זה היה שם אני פשוט רב גונית (ולמה אני מנסה להתנצל) מכעיס אותי שיש כל כך הרבה דברים שאני לא יודעת להסביר לעצמי, להבין, להרגיש (?), מכעיס אותי שאני כל כך מסובכת ולא מוצאת (((((((((את מה???????)))))))))) מכעיס אותי כי אני פוחדת שהמטפלת תעיף אותי לכל הרוחות כי אני כזה פלונטר אחד ענק מכעיס אותי כי בגלל שאני כל כך פוחדת, אני משתתקת ולא זזה.. מכעיס אותי שאני בונה הרים של בעיות ולא מבינה למה?? מכעיס אותי שראש השנה פה, מכעיס אותי שיום כיפור יבוא מכעיס אותי העולם, מכעיס אותי קשרים, מכעיס אותי אני, מכעיס אותי צרכים שלי, מכעיס אותי רצונות שבי, מכעיס אותי דחיות שבי ואני, מכעיס אותי כל דבר כמעט ולא, אני לא לפני מחזור ואני לא סתם זועמת. זה הכל ביחד וזה לא כלום. נתסכל לפחד לתסכל לכעוס, מפחיד לכעוס יש להכל כל כך הרבה גדרות לכללים ואני לא יכולה עוד. ~נילי~