.

אין לי כוח יותר , איך זה יכול להיות שהכל בסדר ובו זמנית הכל כל כך לא בסדר . אי אפשר פשוט לפרוש בשיא , אני לא מאמינה שיש משהו שיכול לעזור , אני בטיפול יותר משנתיים , אני הרבה יותר בחרדות עכשיו ,ואני לא חושבת שזה ישתנה . אני חייה חיים נורמליים לחלוטין , אבל לא ממש מוצאת בהם טעם . אני לא חושבת שזאת תקופה , אולי יש אנשים שהם פשוט ככה ... ואי אפשר לתקן אותם ..

שלום למישהי יפתיע אותך אולי, אבל אני חושב שאת צודקת. אי-אפשר לתקן אנשים. והאמת, אני גם לא בטוח שרצוי. אבל אני כן בטוח שכדאי לנסות להפחית את הפער שאת מתארת בין החויות השונות שלך (אולי בין החיצונית לפנימית?), בין החיים הנורמליים לכאב שבפנים. וכן, כדאי לא לשנות אותך אבל את מידת הסבל שלך כן. אני מבין שאת בטיפול ועד כמה שזה ישמע מוזר, ואולי גם מעצבן, אני מבין שקורים בו דברים, אולי דווקא בשל השינויים שאת מתארת במידת החרדה שלך. כי אם היית מתארת מצב סטטי לחלוטין הייתי יותר מודאג. לעומת זאת, אם דברים קורים, זזים, משתנים בפנים, זהו סימן שהם אינם קבועים לגמרי, זה לא שאת "פשוט ככה". כנראה שצריך, וזה בטח קשה, למצוא את הדרך לעשות את הדברים אחרת. להפחית את הכאב במקום להעצים אותו. ואולי הדרך לכך עוברת דרך הפחתת הפערים, שעליה דיברתי בהתחלה. שווה לנסות, נדמה לי. בהצלחה דוד