המשך - מלחמה

שלום וחג שמח דוד, המלחמה עדיין נמשכת, ואולי טוב שהיא נמשכת, כי כל עוד היא קיימת אני יודעת שאני לא מוותרת ויש עדיין תקווה. היה קשה בפגישה הטיפולית האחרונה ואני ממש לא יודעת איך אצליח להגיע לפגישה הבאה, ועל מה בכלל אדבר איתה כשיש משבר אמון איתה בכלל ומשבר כל כך גדול עם עצמי בפרט. השלב החדש בחיי קצת שיגע אותי, הוא אפילו מורגש פה בפורום, שכחת אותי שבוע שעבר למרות שהעלת את ההודעה, בטח בתום לב, אבל עדיין אתה בטח יודע מה עובר על מטופלים כש... ואפילו כשהודעתי על כך גם מלי לא שמה לב. טוב התרחשו גם כמה דברים טובים מאז בפורום, אז אני שמחה על מה שיש. לא ארחיב יותר מדי, למרות שנראה לי שכבר הרחבתי, בכל זאת חג, שנה חדשה, אנסה להסתכל על הכל מזווית חיובית ולהאמין שהכל עוד ישתנה ובדרך אליי. וזו הזדמנות להגיד תודה שאתה כאן מקשיב, תומך, משקף, מאיר וכל כך רגיש. אז בברכת שנה טובה, שירה.

שלום שירה ושנה טובה גרמה לי לחשוב קצת הכותרת של הודעתך - על מלחמות, ועל מי וכנגד מי אנחנו נלחמים והאם המטרה הסופית היא להגיע לניצחון, או שיש גם מטרה אפשרית אחרת..חלק מהמחשבות אולי רלוונטיות גם עבורך, חלק אני מניח שלא. בכל מקרה, אני מצטער לשמוע על המשך משבר האמון ועל המעבר שלו גם אלינו לפורום. האמת שחזרתי אחורה וראיתי את ההודעות ואני מבין את הקושי. מצד אחד, התחושה שלי הייתה של סיום ההתכתבות בשלב ההוא, ולא הרגשתי צורך להוסיף עוד משהו או להיות זה שאומר את המילה האחרונה. אבל כנראה שטעיתי, או נכון יותר פיספסתי משהו (כלומר, אותך) ועל כך חבל לי. אני מבין שהרגשת נשמטת, ללא התייחסות, מה שעלול לפגוע בבטחון ובתחושה הטובה. כך שעל זה אני שוב מצטער, מחד, אבל חושב שיש פה גם משהו ללמוד ולחשוב עליו מאידך (מעבר לפיספוסים שלי זאת אומרת). מה, את שואלת? אני לא באמת בטוח...אולי משהו לחשוב עליו בטיפול? בקבוצה? אבל שירה, בכל מקרה, מה שחשוב לי לומר זה שמותר לך להיפגע, ומותר לך גם לכעוס או להביע תרעומת. לא תמיד יקבלו את העמדה שלך, אבל זה לא הופך את מה שאת מרגישה ללא לגיטימי או לאסור. ועל הדברים היפים שכתבת בסיום - תודה רבה. זהו בינתיים. ושנה טובה, שוב. דוד