מתגעגעת

ראשית שנה טובה לכולם. אני בטיפול כבר המון המון זמן, עם התחושה שאני מתחזקת ומשתפרת אך כמו לכל אחד יש רגעי שפל וקושי מידי פעם. בחגים - הגעגועים אל המטפלת מתעצמים. אני כל הזמן חושבת עליה: מה היא עושה , עם מי היא מבלה את החג וכל כך חבל שהיא לא זמינה עבורי.ברור לי שאילו כן היתה זמינה לא הייתי יוצרת עימה כל קשר, אך אי היכולת הבסיסית דווקא מעצימה את הצורך. יש לי חברות טובות שאין לי כל בעיה לא להתראות איתן שבועות, לדבר בטלפון אפילו אחת לחודש ואני יודעת שהן תמיד יהיו שם בשבילי. למה אני לא מרגישה את אותו סוג של בטחון עם המטפלת שלי...? למה אני תמיד בחשש שמתי שהוא זה יגמר. אני כבר לא עוסקת בסוגיה שהקשר שלנו הוא למעלה משש שנים וזה כשלעצעו יכול להיות כנתון לביקורת של מטפלים. סתם... נעזרת בכם לפרוק קצת מעוצמת הגעגועים והעצב. סביר להניח שעד למפגש, גם אם אני אומר לה שהתגעגעתי והיה ל קשה, משהו מהזמן שחולף מקהה את תחושת העצב והגעגועים כפי שאני מנסה להביעם כעת. בכל אופן תודה על היכולת והאפשרות להיעזר בפורום.

שלום יעל ושנה טובה אני מבין את הגעגועים שאת מתארת. לפעמים בקשר טיפולי, במיוחד ממושך ומשמעותי כזה שאת מתארת, נוצרת קרבה שונה לחלוטין מזו הנוצרת בקשרים אחרים. אני לא מתכוון להגיד שזהו קשר חזק יותר, או משמעותי יותר בהכרח מאחרים, אבל שיש בקשר הזה אפשרות לקבל משהו שיחסית נדיר למצוא אותו מחוץ לפגישות. אני מניח שמעבר למטפלת עצמה, אולי את גם מתגעגעת בזמנים האלה לנוכחות בטיפול ול"משהו שונה" שאת מקבלת שם ושמסייע לך להתחזק ולהשתפר. בכל מקרה, בתקופות שבין פגישות, את בהחלט מוזמנת להיעזר פה ולפרוק משהו מהגעגוע. להתראות דוד