מילים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2008 | 19:50 | מאת: *

למה אני לא מצליחה להבין את זה , איך משתמשים בטיפול , למה זה משפיע עלי כל כך . היא כל הזמן נמצאת אצלי בראש , אני כל כך מרגישה כל כך תלוייה בה . מצד שאני ברגע האמת , אני יושבת שם מספרת לה כמה עובדות על דברים שקרו (היא יודעת על התלות הזאת ) , אבל לא באמת מצליחה להסביר לה , מרגישה שהיא כל כך רחוקה מלהבין מה עובר עלי (ולמה בכלל אני מצפה שתבין ) , ומרגישה נטל , לא מאמינה שבאמת אכפת לה . למה היא לא מצליחה לראות ולשמוע .. איך זה שאני כל כך קשורה למישהו , שמצד שני מרגיש לי זר מוחלט .. ואיפה משיגים את המילים הנכונות להסביר את עצמי .. כבר לא מבינה כלום..

28/09/2008 | 22:11 | מאת: דרור שטרנברג

* שלום, אני שומע בדברייך בלבול רב, תחושה של ניגוד עצום בין הקרבה שאת חשה אליה בין הפגישות, עד כדי כך שהיא נמצאת איתך כל הזמן, לבין המרחק שאת חשה בזמן הפגישה. הכמיהה שלך שהיא תוכל להבין אותך בלי מילים, ממש כפי שקורה בין הפגישות. אבל ברגע שאת מתבקשת לשתף בפגישה ולתרגם למילים ההרגשה היא שזה מתקלקל, שהמילים טכניות ולא מעבירות שום דבר מההרגשה הזו. זו נשמעת לי תחושה עזה של בלבול, שאת מנסה לצאת ממנה, ואני יכול להבין את הרצון הזה, אבל כרגע זה קשה. במקום זה הייתי מציע לך לנסות ולהרגיש אותה בתוך הבלבול הזה, וכך בהדרגה להרגיש יותר ויותר שאכפת לה, שהיא מנסה להבין ביחד איתך מה קורה ביניכן. ושביחד תנסו למצוא את המוצא מהבלבול. בינתיים נראה לי שעצם ההמצאות בו לא לבד היא משהו משמעותי ביותר. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית