אין

הי מלי....אני שמחה שאת כאן.... אין לי מטרה להודעה הזאת חוץ מלשתף קצת. כנראה שנגמרו לי כל המצבורים האחרונים ולא נשאר לי יותר מאיפה לקחת ובמה להחזיק.... ואני כלכך לבד.... :-(

שלום סיון. עצוב לי לקרוא על הבדידות שלך, העדר הכוחות... נדמה שברגעים כאלה נשאר רק לחזק ולעודד, להיות זו שמחזיקה את התקווה והאמונה שעוד תרגישי אחרת (כי לפעמים, במקומות האלה, התסכול והייאוש משתלטים...). אני חושבת על הקושי כעת להאחז במשהו, ותוהה אולי כדי להרפות. להרפות במשמעות של לנוח, להרגע, לקחת נשימה עמוקה ולחשוב שמגיע לך קצת חופש - מהמחשבות, מהדאגות, מהלחצים. מקווה שתמצאי בתוך הבדידות והקושי גם מקומות, בפנים או בחוץ, שאפשר לנוח בהם, להתערסל, להתעטף... והפורום, כקוראת או משתפת, הוא בהחלט אחת האופציות. מקווה שתרגישי יותר טוב, מלי.