מלי'לה :)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
איזה כיף מלי הפנס שלך שוב פה.. אולי אשתף בהמשך.. כל כך הרבה קורה.. גם טוב.. (איזה כיף להסכים, להסתכל ולזהות את הצדדים האחרים של הכאבבבב..) ~נילי~
נילי יקרה ערב טוב. מוזמנת לספר יותר, וללמד אותנו עוד על הצד האחר של הכאב. נשמע חשוב... מלי
סליחה נילי שאני מתפרצת אבל המשפט שלך "איזה כיף להסכים, להסתכל ולזהות את הצדדים האחרים של הכאבבבב." תפס אותי. איזה צדדים יש בכאב חוץ מכאב. מלי למה הכאב שלי לא נעלם, אני לא מצליחה להסכים וקבל את מה שעברתי ולהגיד אוקי היה, נעלם, נתחיל מחדש. לא מצליחה, יש ישם משהו שתמיד סוחב אותי אחורה וזה כואב עוד יותר לראות אחרים מוצאים או מדברים על "טוב" ורק אתה לא מצליח לראותו או להרגישו. איך אפשר לקבל משהו מאוד כואב ולהמשיך? איך מילים -טיפול יכול למחוק את הכאב הזה מהזכרון.
הי. אני לא חושבת שכדאי או צריך למחוק את מה שהיה. להעלים חוויה, זכרון, עבר - זה מתכון בטוח לשדים ומפלצות שיתחילו לחגוג ולהרעיש... אבל נדמה לי שהטיפול מנסה לעזור לראות את מה שעברת, שבטח היה נורא וכואב, כחוויה שעיצבה אותך - לרע ואולי גם לטוב, והיא חלק מהמטען, "השק" שאת סוחבת איתך והוא חלק ממי שאת. נדמה לי שכאשר החוויה הזו הופכת לזכרון שאינו לופת וקושר, אלה לתחנה, משמעותית וצרובה, אבל עדיין תחנה, בעבר, ניתן להמשיך הלאה, לקראת תחנות נוספות, חדשות. מקווה שהעיבוד והעיכול של החוויות האלה (מושגים שנורא קשה להסביר, אבל הם חלק מהמטרה של הטיפול) יאפשרו לך לפנות מקום לחוויות חדשות, טריות, משמחות יותר. מאחלת לך שדרך הטיפול תצליחי לאט לאט לקחת את המושכות על חייך, מושכות שכנראה במשך זמן רב אחז בהם מישהו אחר... בהצלחה, מלי.