אני..

דוד?.. כן ..שוב אני .. המטורפת התמידית ..בשנתיים האלה שמביאה את עצמה לכאן. כבר אמרנו מטורפת לא?.. ככ קשה לי בבפנים. מצטערת. אולי אני לא כזו חזקה כמו שחשבתי ... כן .. אני שואלת את עצמי .. " מה את עושה פה לעזאזאל שרית ? שוב ממסגרת את עצמך לזוועות של מילים ?.. שוב תוחמת את עצמך בהסברים שלא מובנים ?..." לא יודעת מה עושה פה. כן ..נכנסת ..כותבת ..מוחקת .. יוצאת .. ושוב חוזר כותבת .. הפעם , האם אשלח את זה בכלל?.. כבר לא יודעת מה חדש היום שלא היה אתמול?... אבל ..זה מרגיש ביומיים האחרונים שכמה סכרים קרסו בתוכי בבת אחת ואני מרגישה (((יותר))) ממוצפת. דיי PLZ .. נעה מהמקום של שוב להיות מנותקת לסביבה ואיזה זומביות/ סהרורית כזו .. לבין ..יומיים של מיטה ..שיינה "טרופה" ובכי עם עצמי לסירוגין... לא עוד במקומות האלה .. לא עוד .. בבקשה. החוסר תפקודיות ..שבולטת ככ ביומיים האלה . אין לי כח .דוד .. עייפה נפשית. עייפה . עייפה . אני לא יודעת מה נסגר איתי .. בעצם כן.. המועקה הפנימית הזו בתוכי שלא בא לי לתת לה עכשיו שוב את השם והמילים המדויקות של "עשו לי .. פגעו בי .. והכאיבו לי "... מכבידה עליי בטירוף.. משתקת אותי כלפי חוצ..ומסעירה אותי בטירוף בבפנים. כאילו והעולם החיצוני שלי והפנימי .. בפערי "שמים וארץ". רוצה להניח תראש .. אבל איפה הוא בכלל ?.. אני לא כאן. הצילו . אני צועקת . אבל זה כאילו ואף אחד לא שומע . אין קול . והצרחה אילמת. ורק השקט שבתוכי צורח... ואי אפשר להקטין את עוצמות הווליום הזו שם בבפנים .. שמישהו יעזור לי .. שמישהו יעזור. אבל ..לא נראה לי שיש אחד כזה ..שיצליח. זהו ?.. זה הסוף?.. זה הסוף שלי ?..דוד? :-( שרית

שלום שרית. טוב לשמוע ממך, הדיאלוג ביננו נקטע בפעם הקודמת ואני שמח שאת לא מוותרת וממשיכה להיאבק ולהשמיע את קולך. ופה גם טמונה התשובה לזעקה שלך, לדעתי. את לא בסוף - לא כל זמן שאת ממשיכה להיות נוכחת, ולהוציא את המילים החוצה, ולהשיג לעצמך מקום וחלל בעולם. אני לא מבטל או מזלזל בעייפות הנוראית שלך חלילה, רק אומר שגם בקצה העייפות, את מצליחה לשמור על איזה כוח, והכוח הזה, שלובש מילים, מצליח להגיע אלינו לכאן. אנחנו - אני, כמו האחרים שפה - שומעים ומקשיבים. להתראות דוד