מותר להמשיך? ...

דוד, ערב טוב (או לילה טוב, או בוקר טוב) העונג (הסבל...) הוא לנו לבלבל את המטפלים.... קפצתי למעלה, רק כדי להוסיף כמה מילים בהמשך להודעת הבוקר (קישור למטה), הישגים רבי ערך. פנימיים רבי ערך. נכון. לפעמים מוצאת עצמי משתאה אל מול הטיפול ואין לי מושג איך האיש הזה הצליח להגיע איתי לאן שהגענו. אין לי מושג. שיהיה בריא. איש אמיץ, שלקח עליו אחריות כזאת. שאלת לדבר הפרידה - הממ... זו פרידה מעולם ישן; ונפרדו?ת קשורה ללבו של הטיפול שלי, ככל שאני מבינה. גם אותה מעשייה שצירפתי אי שם אפשר לפרש כתהליך התבגרות וניתוק מכוכב האם... אגב, המטפל בתפקיד העז. איך זה מתקשר לכל השאר? לא חזרתי לקרוא את עצמי ומה כתבתי בכלל, הנחתי קצת לעצמי. יש לנו עוד עבודה רבה. ומה יעלה בגורל הטיפול, ואם נצליח גם להשתמש בו ממש בעולם, ימים יגידו. לא יודעים. פוחדת מאד. בעיקר פוחדת. עכשיו השלב שבו, אולי, אוכל להתחיל לבשל. לחזור לבשל. אבל הפעם - לעצמי. הבכי עוד לא הגיע, לפעמים נראה שהוא על הסף, והוא חומק. אותות של דיכאון כנראה יהיו בשורה לחיבור. נרקיס המוות נשבר, עכשיו החיפוש אחר נרקיס החיים. מקווה שיהיה לי כוח להכין ברכת חג לאיש שמנסה כל כך לעזור לי. ובינתיים אם בלבלתי יותר אם לאו - שולחת ברכת שנה טובה ותודות רבות (אשת בוקר) *) http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-893,xFT-760446,xFP-760941,m-Doctors,a-Forums.html

שלום לאשת בוקר כנראה שאני עדיין מבולבל, אבל אולי קצת פחות..וגם ההרגשה טובה יותר, בעניין הפרידה. מוזר להמתין לדיכאון, אבל אני מבין למה את מתכוונת. מקווה שיהיה חיפוש מוצלח אחר הפרח. וכמובן - שנה טובה. להתראות דוד

אשת בוקר, מחפשת מילים כדי לתאר אותך ורק רואה המון צבע... אבן צבעונית על שפת הים, מיוחדת ומעוררת מחשבה.. ציפור שיר, נחבאת בין העלים, מסלסלת בקול יפיפיה ונוגע- נו?גה ומעורר השראה, עצוב וממלא באור.. פכפוך נעים של מעיין, מפתיע בין הסלעים.. את *כל כך* מיוחדת ועשירה.. כל כך אמיצה.. כל כך משתנה ומתקדמת.. לפעמים מפחיד קצת להלל את השינויים וההתקדמויות בקול גדול (לפחות אותי ולגביי), אבל אותי את כל כך מרגשת שמתחיל להיות קשה להתאפק.. את אמיצה לא פחות מאיש השיחות שלך, גברת :-) שולחת מבט טוב לשנה החדשה, הרבה הרבה תקוות, ושלל הנאות קטנות בשבילך- שתצליחי למצוא בך כוחות לקבל.. פתאום מתנגן לי בראש האינטרנציונל! מצחיק הא? עו?ל?ם י?ש??ן ע?ד?י ה?י??סו?ד נ?ח?ר?ימ?ה מ?ג??ב כ??פו?ף נ?פ?ר?ק ה?ע?ל א?ת עו?ל?מ?נו? א?ז נ?ק?ימ?ה ל?א כ?לו?ם א?ת?מו?ל, מ?ח?ר – ה?כ??ל. שיהיה בוקר טוב, יקירה, והלוואי ואהיה הראשונה לברך :-) ל.

לילך לילך יקירתי, צ?יירת שאת. איזו ציירת מיוחדת שאת. בורכת, ילדה. הו, שיר הירואי, ואני מחייכת עוד, זה מזכיר לי את שירי ילדות של בית-ספר וחבורה של מאות ילדים בשירה חדורה במלוא העוז והגרון. ואחר-כך, ברדת ליל, ובשקט בשקט, סופרמן הולך לישון, אז, אחרי שמתרככים ויורדים למציאות הפשוטה, זו הנאווה והצנועה - מצליחים לראות שבעולם הישן, גם בו היה דבר מה. הוא עדיין ותמיד יהיה עמי; והעולם החדש, תמיד יהיה חסר, וחסר מאד. בעצבות חוזרת למימדים של סתם בת אדם. מפחיד עכשיו... רק שלא אגמור כמו מרמורק... חמדתי, מה אומר, כל-כך מגיע לך, מאמינה מאד בצמיחה ובפריחה שלך. שתהיה לך שנה של פז, את אמיצה לפחות כפי שתיארת (אבל היי, לא יותר מידי...), ואני מאד חושבת שלגברת שתבחרי לך יהיה סיפוק גדול לעבוד איתך על הנפש, על פרחיה היפיפיים ומשאיות הזבל גם. ... תחל שנה וברכותיה שלך מכל הלב, אשת בוקר