לאשת בוקר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אשת בוקר, קראתי אותך בעיון, כן, ממש עד הסוף, שבו מצאתי את עצמי טמונה בתוך אחד הקישורים שצירפת. אינני יודעת אם יש לך מושג עד כמה צדקת בהשערותיך הרגישות, בנוגע אלי בכל אופן, היכית די במדויק על ראש המסמר... אמנם גיליתי את הפורום רק לפני חצי שנה, כך שרוב השינויים שהתכוונת אליהם לא נחוו אצלי כשינוי אלא כאילו כך היו הדברים מאז ומעולם, ובכל זאת מצאתי את עצמי מהנהנת בהסכמה. הטרוניה שביטאתי במשמרת של מלי ("בירוקרטיה מייגעת") כבודה במקומה מונח, כלומר היא באה בתגובה לסיבה אובייקטיבית לחלוטין (לדעתי, לפחות...) וכל ניסיון לתרץ אותה עם קלישאות בנוסח "את כנראה מגיבה כך בעקבות חוויות אחרות המוכרת לך מקשרים אחרים בחייך..." יהיה פתטי ומתחמק. עם זאת, כשקראתי אחר כך את תשובתה של מלי, הצלחתי לזהות גם את "הפצע" האישי שלי, שכנראה דרבן אותי גם הוא לכתוב את מה שכתבתי, ותרם לא מעט לטון המקנטר שבו השתמשתי. את צודקת, נדרש לא מעט אומץ להשתמש בכינוי אחד קבוע, אבל, הנה, בהשראתך, צירפתי גם אני קישור להודעה קודמת שלי, תחת שם אחר כמובן, משבוע שעבר. היא ללא ספק תוכיח את שלטונה הבלתי מעורער של "החוויה האישית", בממלכתם של ההיגיון, הרציונל והשכל הישר ... http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-6,xPG-892,m-Doctors,a-Forums.html#759609_759612 אחת שאכפת לה = (עוד) מטופלת
מקסים איך שזה מתחבר... :-) כל כך קל יותר כאשר מחובר, ואתה לא בורח מעצמך, מחלקים שבך... התרגשתי לקרוא. בברכת לילה טוב ורגוע (אשת בוקר)