איזה כיף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/09/2008 | 14:20 | מאת: סולם מינורי

מלי כיף לפגוש אותך שוב. אני קוראת את התשובות שלך ואני שומעת לרוב קול צלול ומדייק. יש תופעה קסומה כזאת בשירה שברגע שפוגעים בדיוק בצליל מסויים אז מתווספים עליו עוד צלילים (אוברטונים) שמעשירים ומייפים אותו. זאת החוויה שלי כאן בפורום, הרבה פעמים. מעשירה. ולפעמים גם מרגיעה - מאפשרת לשיר ההרס שבתוכי להתחלף ולו לרגע קט בשיר ערש. מרגישה שכל עוד את/ אתם/הפורום כאן ויש מי שדואג למתוח את הקפיץ של המובייל, אז אפילו יש מצב שיהיה בסדר. תודה כבר אמרתי?! :)

19/09/2008 | 19:27 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

הי סולם. תודה תודה תודה, ריגשת אותי! וגם... אני בהחלט זוכרת את ההודעה שלך משבוע שעבר, וחושבת על הטון השונה הפעם. כבר כשראיתי את הכותרת שבחרת חייכתי, והשיר הרס שמתחלף בשיר ערש בהחלט מרמז לי (ואני מקווה שאני מנחשת נכון בין השורות...) שמשהו ברפרטואר השבוע רחב, עשיר, מאפשר יותר. ללא ספק מגיע לך לשמוע ולהלחין גם שירים כאלה (ובמילים אחרת, "פסיכולוגיות" יותר: אני ממש מקווה שאת מצליחה להתמלא, ולפרגן לעצמך את התחושות הנעימות). להתראות, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית