בירוקרטיה מייגעת

ד''ר מלי מרקיביץ שלום, פנייתי מתייחסת להודעה "הנאת הרג" מאתמול (18.9.08) השאלה במקור נשאלה אמנם במשמרת של דוד, אולם שאלת ההמשך גלשה למשמרת שלך. אם תעייני שוב בהודעה, תבחיני שאין בה פנייה למנהל מסוים דווקא, אלא שאלה מוגדרת מאד. מדוע לא יכולת להתייחס לתוכן השאלה בצורה עניינית, ולהאיר את הדברים גם מנקודת מבטך? מדוע על השואלת לטרוח שוב ו"להפנות את השאלה אליך כך שתוכלי להתייחס" ??? לשם מה הסרבול המיותר וההמתנה הנוספת למענה הכרוכים בניסוח חוזר של השאלה, בשעה שניתן לעיין בה שוב בקלות רבה ???????!!!!!!! אילו היה מדובר בדיאלוג אישי במישור רגשי יותר בין השואלת למנהל המשמרת הקודם, יכולתי להבין את הסתייגותך מ"פלישה" לדיון שאינו שלך, אך במקרה זה התייחסותך נשמעת "מרובעת" ובמידה מסוימת גם חסרת רגישות למצוקה העכשווית של השואלת, הנאלצת להמתין שבוע נוסף עד לחידוש הדיאלוג עם דוד. בתקווה לשינוי גישה, אחת שאכפת לה

שלום לך. את מעלה סוגיה חשובה, ואני מפנה אותך לתשובה המפורטת שכתבתי היום לאשת בוקר בתקווה שהיא תאיר לך יותר את הקונפליקט והפתרון (המפשר) שכרגע היה נראה לנו המתאים ביותר. אני גם חושבת שהתשובה שנתתי (ושאני נותנת מול שאלות המשך) לגמרי לא מכריחה את הפונה לחכות שבוע, ומזמינה אותו להעלות את השאלה כחדשה מולי, ולהענות על ידי, אם יבחר זאת (התשובה מחזירה את הבחירה וההחלטה לידי מי שפונה, ובהחלט איננה דחייה, התעלמות וכו'). עם זאת, אני שומעת את תחושת ההעלבות והדחייה שעלתה לך מול הכתיבה הזו, ומבינה שאולי אני מפספסת משהו. אם התשובה שלי כאן לא מרגיעה ונותנת מענה הולם, אשמח אם נוכל להמשיך לחשוב על זה, ולהבין ביחד את המשמעות שאולי כרגע, לכל אחת מאיתנו, פחות חדה וברורה. להתראות, מלי.

אני מצטרפת לאשת בוקר ולאחת שאכפת לה... במילים שלי אומר רק שזה פשוט לא כיף ככה. כי אי אפשר ליצור דיאלוג עם אף אחד.. לא עם המנהלים,כי יש רק שעה או שעתיים ביום שבהן הודעות והודעות המשך מועלות ונענות, ובגלל ההעלאה המסוננת של ההודעות, אז גם לא עם יושבי הפורום. הכל מקוטע, לפעמים ההודעה מגיעה לפעמים לא מגיעה..כמו מבעד לכלובי זכוכית. לא כיף. אני לפעמים קוראת כאן הודעות, כמו זו של '.' השבוע, הודעה קצרצרה וכואבת, שלא נענתה, ואני חושבת לעצמי בפליאה שבעבר- בתקופה של הפורום הפתוח- הודעה כזו לא הייתה נשארת ללא מענה. המנהל היה תמיד משיב, וברוב המכריע של המקרים, הייתה גם "כנופיה" רגישה של בנות שבהתנפלות עדינה הייתה הופכת את הכמעט כלום שהכותבת הצליחה בכל זאת להניח פה לרגע, למשהו. לעץ ענ?ף של מילים תומכות ומבקשות מגע. כי מה כולנו רוצים כאן אם לא קצת מגע עדין? וזו לא הערה "נגד" מנהל זה או אחר, אני דווקא מאוד מחבבת ומעריכה את דוד.. זה אולי מבט מהצד על הפורום באופן כללי. אני כותבת כאן כבר שנתיים, ועם הזמן פחות ופחות נהנית לכתוב כאן. (אולי אני דור המדבר?) אני מבינה את ההחלטות ומבינה שגם לכם יש את הזמן שלכם ואי אפשר לבקש מכם לענות לשאלות המשך כל הזמן, אבל המצב החדש משנה, לפחות לטעמי, את האופי של המקום לחלוטין. אולי צריך איזה משהו ביניים.. שהמנהל המקורי של עץ ישיב להודעת המשך אחת בלבד ובתוכה יאמר שזו כבר לא המשמרת שלו ויפנה הלאה או יציע לחכות לשבוע הבא. זה כמו שיח שנקטע... לא יודעת, פשוט מצרה על תחושת הקהילה והבית החמים שטושטשה.. קראתי את דוד שבמשמרת האחרונה כתב שהוא מרגיש שנשמרת הקהילתיות של המקום, ואני חוששת שזה בגלל שלא הכיר את מה שהיה כאן פעם. פעם גם היו ימים רעים, בין היתר בגלל שבירת גבולות, או לפחות מתיחה של הגבולות עד לקצה הגבול, (אבל גם בגלל פורענות אחת שלא קשורה לגבולות המקום). אבל היה גם ביחד, והייתה תחושה של אכפתיות. של בית. לפחות מבחינתי, שנכנסתי לכאן לאחרונה מעט מאוד (חזרתי מחו"ל! שלום! :-)), ולא הכרתי את הנהלים החדשים שאשת בוקר דיברה עליהם, זה היה מאוד מוזר שההודעה שלי הועלתה שלושה ימים (!) אחרי שנכתבה, בצירוף הודעה קצרה "מלי תשוב ותהייה איתנו ביום חמישי, נראה לי נכון מאחר ואני לא מצוי בדיאלוג שניהלתן ביניכן, שתעלי את פנייתך שוב מולה". הודעות ההמשך מגיעות גם למנהל המקורי של העץ? מספיק יהיה לי לדעת שגם הוא קורא (במקרה הזה היא..). ובכלל, במקרה הזה אני מעדיפה כבר שההודעה לא תועלה בכלל, כי בשביל מה, מלי? זה סתם מרגיז.. אין תשובה לשאלה וגם אין הזמנה לכתוב מחדש. רק המלצה לכתוב שוב עוד שבוע. זה פשוט מוציא את החשק. לא כיף. אני כבר אסתדר לבד. אם זו הייתה הפעם הראשונה שלי בפורום,(אחרי שאזרתי אומץ וכתבתי גם) אני לא חושבת שהייתי חוזרת. כל ההמתנה והבדיקה מורטת העצבים מיום ליום של ההודעות, לראות אם ההודעה בכלל הגיעה ליעדה או נשכחה, רק כדי להגיע להודעה לקונית.. זה נורא מאכזב. אם זו הייתה שאלה אישית יותר, זה גם היה נורא כואב. לכתוב למשל הודעה על תחושה שאתה שקוף ושזו לא תועלה.. זה נורא.. אני יודעת שלמרות שאת מבינה, זו ההחלטה שלכם כרגע, וזה בסדר גמור, אבל .. לא יודעת. אולי אין סיבה לכתוב את כל זה... אני נשמעת לי מתלוננת.. אני לא מתלוננת. כשאתם כותבים את התגובות שלכם, אני מרגישה שאתם לגמרי כאן ולגמרי בשבילנו וזה נעים ומלמד וטוב. פשוט בין לבין...את יודעת... זה לא זורם.. ואולי ככה זה עכשיו וזהו, ואם לא מוצא חן בעיני אז.. לא יודעת. אני ממהרת להעיף את עצמי תמיד, אז אולי גם עכשיו אני עושה את זה. לא משנה :-) אני בכל זאת יוצאת מתלוננת, לא מצליחה להחליק את הפינות החדות שהשארתי ... לא בטוחה שהתכוונתי להתלונן, רק להגיד שמרגיש לי כאן שונה. הדברים שמשכו אותי להישאר כאן כל כך הרבה זמן, נמצאים פה עדיין אבל בצורה עדינה יותר, שצריך קצת לעצור את הנשימה, לעצום עיניים ולהקשיב חזק-חזק כדי עוד להצליח לראות אותם. זה קצת מזכיר לי את הטיפול שהייתי בו, שכל הזמן שאלתי את עצמי אם זו אני שמשלימה מהדמיון את מה שהייתי רוצה למצוא בטיפול שלי (כי הוא נמצא רק באופן מרומז), או שהכל קיים וקשה לי להאמין שזה אכן קיים אז אני אומרת לעצמי שאני מדמיינת.. :-) (אני מחייכת.. אולי הייתי צריכה להשתרשר לאשת בוקר שלי).. מספיק מילים ליום אחד.. אני מקווה שלא התשתי, לילך הישנה (באיזה ניקוד שתבחרי.. קצת רגל-ג'ט ;-)

לזו שאכפת לה,(ולכל יפות הנפש היקרות..) לדעתי, מלי טפלה מצוין בהודעת ההמשך "הנאת ההרג" שנכתבה לדוד ונפלה במשמרתה של מלי.בעלת ההודעה נתבקשה לפנות שוב עם ההודעה במשמרתו של דוד, מאחר והוא החל במשימה, או, לפנות אליה שוב, עם אותה בעיה,לא הצלחתי להבין מה לא בסדר כאן?? עובדה היא שהשאלה נשאלה שוב, וזכתה למענה הולם. אני חושבת שנעשה שמוש ציני בעובדה שמדובר במנהלים חדשים, שמקנה (כביכול) לחלק מהכותבים פה, את הזכות להתערב בניהול הפורום,אני נמצאת כאו שנתיים, ונחשפתי לא מעט לפאשלות של אי העלאת הודעות, או אי התיחסות אליהן, ולא זכורה לי, התנפלות שכזו על מנהלי הפורום הקודמים...ודוקא בגלל שהמנהלים חדשים, הם עושים את מירב המאמצים להיות בסדר,ומצליחים בגדול. הנה, אני רושמת את הודעתי במוצש,ולא בטוח שהיא תעלה,כי לא יהיה מי שיעלה אותה....ואין לי שום כוונה להתלונן... בכל מקרה מקווה מאוד שההודעה שלי תעלה..