לנילי ולשרית יקירותי מפז

בנות יקרות שלי חזרתי לאחור בשירשור וראיתי אתכן מאחלות לי..יום הולדת שמח:-) איזה כיף. חבל שאי אפשר לחזור כך בזמן אה?:-) כואב לי לדעת שהכאב בחר לשים את משכנו בשתי בנות רגישות ונשמות שכמותכן..אך כנראה שהכאב מחפש לו מקום רגיש, נושם, בועט, כזה שילחם בו ובקיומו כמו הלבבות הדומעים שלכן. הלוואי ושנה הבאה נוכל שלושתינו לחזור בשרשורים לפה למקום הכואב הזה ולאמר ממרחק הזמן אוי איך פעם כאב לנו ואיך היום ליבי מחייך בעליצות:-) אני אוהבת אתכן ותודה על הברכות. היו חזקות וגם לכאב כמו לכל רגש וזמן יש סוף והתחלה של רגש אחר וזמן אחר, טובים יותר:-) שלכן בילבי ילדת הברזל אופירה

בילבי.. אני מפתיעה את עצמי ועונה.. עונה, למרות שחשבתי שאשאר משותקת עם כל הפחדים שלי כפי שכתבתי לשרית.. הפוכה על כל הראש אני.. יום כן יום לא אין צפוי אין מוגדר אין ברור הכל הפוך לא ברור.. מוזר.. מרכינה ראש, מבט רגיש, רך, .. אוהבים אותך גינג'ית מקסימה ומלאת חיות.. שבת רגיעה לכולנו.. ~נילי~