בקשה להפניה

אימי בת 49 סובלת כבר כמה שנים בחומרה יתרה ( ואולי גם לפני כן בראייה לאחור ) באפיזודות של מחשבות רדיפה כעס ותוקפנות כלפי הקרובים ביותר , אולי אפשר לאבחן כהפרעת אישיות פרנואידית ואולי לא כדאי להיסחף .. למרות שהכל מצביע על ההפרעה הנ"ל . יש לציין שלפני כארבע שנים עברה פסיכוזה ( הזיות של ממש ) שארכה שבועיים ואושפזה כשלושה שבועות , לאחריה קיבלה מינון נמוך מאד של רספרדל ותרופות נוגדות חרדה מהר מאד היא הפסיקה ללכת לשיחות וכמובן את הטיפול התרופתי . פסיכוזה קלה יותר התרחשה שנה מאוחר יותר ומאז אחת לשבוע או לכמה ימים דעתה עלי ועל בן זוגה או על אביה וכולי מתהפכת שוב ושוב . המצב מתסכל עד כדי כך שבתור הבת שמנסה להתחיל בחיים עצמאיים בגיל 24 החלטתי כמעט ולא להיות בקשר עד שתגיע לטיפול ראוי שכן התחושה היא שבקלות אוכל לטבוע ביחד איתה. בעבר הייתי לוקחת זאת בכאב ותסכול רב (הייתה מאשימה אותי במצוקותי ואף טענה שסיממתי אותה לפניי 4 שנים ולכן עברה את מה שעברה ). בעת האחרונה סוף סוף הפנמתי שיש כאן הפרעה שחייבים להכיר בה ולטפל בה ושיש בסך הכל להביא אותה אחרי כל הקשיים והכאב בחייה לאיזון מחודש, מדובר באישה יצירתית, אינטליגנטית מאד, כשרונית ועצוב לראותה נופלת שוב ושוב במערכות יחסים ובקשרים עם הסביבה . השאלה הקריטית היא איך עלינו הקרובים להתמודד ( עם הניתוקים וההאשמות וכל מה שכרוך באפיזודות הללו ) ואיך להביא אותה לידיעה שמשהו לא בסדר , להביא אותה לטיפול סוף סוף .... על איזה טיפול ממליצים במקרה זה והאם אתה מכיר מטפל מומלץ בנושאים אלו ????

שלום לך, אני שומע בדברייך גם מצוקה אישית בהתמודדות מול אמך וגם דאגה לשלומה. אכן זוהי נקודה לא פשוטה כאשר הסביבה מרגישה שהאדם זקוק לעזרה אך האדם עצמו אינו חושב כך, לפחות לא מרבית הזמן. מבחינתך אני חושב שעשית דבר נכון כשהחלטת לנסות ולחיות את חייך, אני מבין שכרגע את גם רוצה לעזור לה. אם אני מבין נכון את מצבה, מתחת לכעס שהיא מפגינה קיים חשש גדול מאוד, חרדה עצומה המתבטאת בתחושה שאפילו את, בתה מנסה לפגוע בה. זו הרגשה קשה מאוד. השאלה היא האם אתן מצליחות לדבר האם היא מצליחה לראות בך מעבר לאוייבת. אם כן את יכולה בהדרגה להתייחס למצוקות שלה, לקשיים שלה. ודרכם להציע לה טיפול. עדיין ייתכן שהיא לא תסכים, כל עוד היא אינה מסוכנת לעצמה או לאחרים במקרה זה לא ניתן להכריח אותה לקבל טיפול. אבל אני מסכים איתך שכדאי שתקבל טיפול. לטעמי טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי הוא המומלץ בשלב זה. לגבי מטפל, אני מקווה שהכתובת מייל שלך מעודכנת כך המלצות יוכלו להישלח אלייך, לבסוף, לגבי ההתמודדות האישית. חשוב להצליח להבין, עד כמה שאפשר, שההאשמות נובעות מחרדה. אם תצליחו להתחבר לצד הזה שלה תרגישו פחות מאויימים פחות מותקפים ואולי זה יקל במידת מה. דרור