כל הזמן רבות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שבועיים לא הלכתי לטיפול ! כי היא לא הבינה אותי אני לא הבנתי אותה דיברנו בטלפון וזה נהיה כמו כדור שלג היא כעסה אני כעסתי ונהיינו כמו ברוגז הלכתי היום והתברר שזה שהיא ביקשה שנוסיף עוד פגישה לשתי פגישות זה לא כי לא אכפת לה אלא שאכפת לה אני בכלל נעלבתי מזה שאני דיברתי על זה שאני חותכת את עצמי ובמקום לדבר היא ישר הציעה עוד פגישה בסוף נהיה ממש איכסה אני קיללתי אותה היא התנצלה אני התנצלתי ושוב קיללתי וכל הזמן אנחנו שוב פעם כועסות אני לא מגיעה היא מתקשרת אני חוזרת היא מדברת ועוד פעם למה אנחנו לא מבינות אחת את השניה זה יותר גרוע מזוג נשוי שלא מסוגל להתגרש כי הם מאוד אוהבים אבל לא מסתדרים בסוף הוספנו עוד פגישה...בינתיים! שיתפתי אותכם:-
קלי שלום, זה יכול להיות מאוד מתסכל, מאוד מכאיב כשאת מרגישה לא מובנת, שלא אכפת ממך. אולי אפילו להרגיש שהכאב שלך חזק מדי מכדי שהיא תתמודד איתו ובמקום זה היא מציעה לך פגישה נוספת. אבל נשמע לי גם שזה משהו מאוד משמעותי שקורה ביניכן, משהו שאולי מעורר בך תחושות מוכרות לא רק מהטיפול. רק שכאן ניתן לדבר על זה, להבין היכן לא הבנתן אחת את השנייה. לעבד את הרגשות שעולות בך בהיתקלויות הללו. וזה דבר חשוב מאוד. דרור
תודה לך על התשובה אולי תוכל לעזור לי להבין איך טיפול הופך למשהו כל כך אישי למה עם רופא שיניים או כל טיפול אחר זה לא אישי למה טיפול פסיכולוגי הוא כל כך רגשי טעון עם רגשות כמו זוגיות מה יש שם בטיפול שהופך את זה לכזה אולי היא ואני לא מתאימות? אצל כולם יש מריבות או שזה רק אצלי:-(