חשוב לי ביותר, וגם דחוף מאוד. תודה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב דר' מלי הנכבדת, תודה מקרב לב על התיחסותך המפורטת והאמפתית. הנקודות שהעלית, חשובות לי ביותר. והרי הסברי להן : דיון בעומס, מדוע ? 1 ) תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך למדתי באוניברסיטה הפתוחה. סיימתי אף בהצטיינות. 2 ) שם לשמחתי הרבה, למדתי במקביל עד 2 קורסים !!! ( במוסד זה, כל קורס הנו כחבילה עצומה של ידע המוגש ללומד באמצעות הרבה צורות. ( ספר, קלטות, חוברת למידה, ועוד. ) העומס היה של 2 קורסים בלבד , במקביל כאמור. בנוסף, למדתי כמובן בכל מקום / שעה שרציתי. ************* במוסד האחר, מדובר על למידה במתכונת בית ספר לכל דבר : בכל סמסטר יש ללמוד מספר קורסים בסמסטר במקביל ( וכאמור איני רגילה לכך ) !!!!!!!!!!! יש להופיע בכיתה מדי יום כבר בשמונה בבוקר, ובכל יום מס.ימים בשבוע !!!!!!!!!!! יש ספירת נוכחות !!!! ( גם לכך איני רגילה , שהרי למדתי במתכונת גמישה ) !! ***************************************** לגבי טובה /גרועה יותר מצעירים,: דוקא בהקשר זה חשה עצמי מאוד חזקה ביחס אליהם ואפילו לא נופלת מהם. (מודעת הייטב לכישוריי השכלייים) **************************************** לגבי גורמים ראשוניים בגינם חשבתי ללמוד עו"ס : בעיקר, רצון וצורך להתמקצע , פשוטו כמשמעו, עם התיחסות לידע אותו רכשתי בתואר הראשון. ************************************************************************************* לסיכום : לגבי עומס: איני מיומנת מאז תיכון... בלימוד מס. מקצועות / קורסים במקביל, בעת ובעונה אחת, וזו נקודה קריטית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ניסיתי להתעניין במוסד עצמו, והם לא ממש נטו " לשתף פעולה" ולהסביר איך הדברים מתנהלים לאמתו לש דבר בפועל, עד כמה כל קורס עמוס בתכנים וכדומה. *** עוד נקודה : לפי ידיעתי, קיים לימוד בזוגות. אני איני רגילה לכך כייון שלמדתי בפתוחה באופן יחידני. ***************** מעבר לעומס אקדמי זה, קיים אלמנט של עומס רגשי פוטנציאלי. האם אני אכן בנוייה להתמודד עם אנשים ומצוקותיהם ? ( האמת שהנני "אדם של אנשים" , אך איני מנוסה בסיטואציות כגון אלו הקיימות במסלול לימודים זה ). ********************** דר' מלי, למעשה הנני מבחינה בין כשרים קוגנטיביים ההולמים למידה אקדמית, לבין מהות כשרות תפקודית בהכשרה המעשית , לבין חלק לוגיסטי של הגעה מדי יום למוסד ( ולוא דווקא ברכב),. *********************************** נושאים אלו מעוררים מחשבות. אשמח לעידוד, ול "סידור הראש". כנראה שזקוקה לכך באמת. בכבוד ותודה. ********* אגב, קבלתי מסר שלאדם שתרגל את מוחו בכושר קרבי ( לימוד באוניברסיטה הפתוחה), הלימודים במוסד "קונבנציונאלי", יהיו יותר קלים. אשמח לשמוע דעתך. אגב, האם " קלות ההתמודדות" עם 3 שנים של לימודים אלו, זה עניין של החלטה , ותו לא ? שלום אורנה. קודם כל איחולים על ההחלטה ללמוד והקבלה ללימודים. בתוך כל הלחץ והמתח ניתן לפעמים לשכוח שבעצם קורה לך משהו טוב, חיובי, שכנראה רצית והתאמצת לקראתו... אני חושבת שדאגה לקראת לימודים אקדמאים היא מובנת ומוכרת (בכל גיל, אגב). השינוי שתעברי, החומרים שתיחשפי אליהם, הסביבה החברתית והלימודית, כל אלה בוודאי שונים מאוד מהיומיום שלך כעת, ולצד ההתרגשות והסקרנות, הם גם שינוי גדול שיש להתרגל אליו, ולפעמים תקופת ההסתגלות דורשת זמן. אני מתארת לעצמי שיש, עבורך, דברים בשינוי שאת עומדת לעבור שמלחיצים יותר. רמזת על עומס, ותהיתי מדוע שם את מרגישה פחות בטוחה. האם נתקלת בעבר בקשיים מול עומס? האם את חשה עצמך יותר חלשה מאחרים (או מצעירים)? האם זהו תחום שלא אותגרת בו בשנים האחרונות? כל אלה שאלות למחשבה, שבעצם ממקדות את החרדה בדברים שקשורים בך, בניסיון העבר שלך ובתפיסתך את עצמך, ופחות שמים את המשקל על הסיטואציה עצמה (כי כן, לימודים זה עומס ולחץ, אבל יש בזה הרבה אתגר והנאה, ורבים מצליחים לעמוד בכך על אף הקושי...). בהקשר לגיל אוכל רק להגיב ממקום אישי, סובייקטיבי. בעיני ללימודים ולשינוי אין גיל, להפך: אני חושבת שהנכונות להתנסות ולהתפתח דווקא בגילאים מבוגרים יותר משקפת אדם פתוח ודינאמי, ואני יכולה לדמיין שתביאי ערך מוסף בשל גילך, ניסיונך, וכפי הנראה גם בשל היכולות האישיות שלך (פתיחות, נכונות לשינוי...). אינני יודעת מה הסיכוי למצוא עבודה בתחומך בגיל כזה (אולי תקבלי תגובות ממי שמכירים את השטח), אבל אני מניחה שזאת לא הייתה הסיבה המרכזית שגרמה לך להירשם ללימודים בשלב זה. אני תוהה מדוע את עסוקה בכך כעת, ואם תוכלי להיזכר בגורמים הראשונים, הבסיסיים, שגרמו לך להחליט ללמוד (עניין, אתגר, סקרנות?) http://www.mba.biu.ac.il/stfhome/itkin/data/Social%20Marketing%207stu.ppt/
אורנה שלום, אני מבין שאת ההתייעצות התחלת עם מלי, ונראה לי נכון לא להתערב ולאפשר לך את ההתלבטת איתה במשמרת שלה ביום חמישי ושישי. יחד עם זאת רציתי לומר שאני מאוד יכול להבין את ההתלבטויות והחששות שאת מעלה בדברייך. לא קל לקבל החלטה כאשר ישנם צדדים משמעותיים לכאן ולכאן. כאשר אין וודאות שהצעד שתקחי הוא הנכון. אבל מאחר וכמעט אף פעם אין וודאות שכזו מראש, נותר רק לבדוק האם הצעד הזה מרגיש לך נכון כעת, בהתבס על מה שאת יודעת ומרגישה עכשיו. בהצלחה, דרור