.

רע זאת מחמאה אדירה למה שמרגישה אין לי כוח אפילו לומר שוב ושוב ושוב עד כמה הכול כואב ונמאס לי ויודעת שכלום לא ישתנה לעולם אבל הרגשתי חייבת ולו לרגע אחד להעביר ערוץ בראש בשביל לומר לך תודה כי התחושה הזאת ששואבת למקומות אפלים כל כך לא תאפשר זאת מאוחר יותר אז תודה מלי על תשובתך משבוע שעבר את בודאי כבר לא זוכרת אותה ולעומת זאת איתי היא התהלכה שבוע שלם בכול האיכס הזה שיננתי אותה הופתעתי ועל אף הנזילה הקבועה שיש לי בשק הדמעות כשקראתי משהו בדמעות היה אחר מוזר שדווקא אמרתי כמה מתגעגעת אני לליאת וזה נכון מאוד מתגעגעת גם אם דווקא אני צריכה להתגעגע הכי פחות התשובה שלך היתה מלאה בהכול עד כדי כך שלרגע אמרתי איך בא לי לשתף אותה במה שמתה לצרוח אבל מהר מאוד הבנתי שאסור לי וזה לא חשוב ממילא לא מצליחה טוב מתחילה לאבד את עצמי אז רגע ליפני שוב תודה

שלום . שמחתי לשמוע שעזרתי ושהקול שלי הצליח ללוות אותך לאורך השבוע. אני גם שמחה שהצלחת להציץ לרגע ולעשות מאמץ להודות לי כי תהיתי מה שלומך ואיך את... אני מבינה שקשה עכשיו, ושאולי את בעיצומה של סערה, ובכל זאת, כמו בפעם הקודמת, גם עכשיו אני מזמינה אותך לשתף אותי במה שעובר עלייך. קצת מדאיג אותי שכתבת ש"אסור לך", אולי כי הייתי רוצה שתוכלי לחשוב על עצמך באופן יותר רך וסלחני. כן, מותר (אולי אפילו צריך) לצעוק את הכאב, לבכות, לכאוב. להצליח לשחרר צעקה שאסור (הנה שוב האסור הזה... זה כנראה מדבק...) להשאר איתה לבד. אני כאן, להתראות, מלי.