תפקיד המטפלת

שלום מלי, אני כשנתיים בטיפול דינאמי אצל מטפלת מקסימה. אני לעיתים לא יודעת מה תפקידה של המטפלת,שזו שאלה בפני עצמה, למרות שאני שנתיים בטיפול. אני לעיתים לא יודעת עד כמה היא אמורה להסביר לי ולהצביע על דברים מסוימים ולהאיר את עיני, או שמא זה לא תפקידה.מה דעתך? זו היתה שאלה ראשונה. ולהלן שאלתי השניה, שמתבטאת בדוגמה: אני והמטפלת יודעות שיש לי משיכה לגברים שדוחים אותי, מבלבלים אותי, שפעם הם מעוניינים ופעם לא. יש בחור מסויים שהיא כבר אמרה לי שהוא שייך לקטגוריה הזו של הגברים לפני כחודש בערך. השבוע הוא רצה להיפגש איתי והספקתי לדבר עם הפסיכולוגית לפני שהיינו אמורים להיפגש. התייעצתי איתה אם כדאי לי להיפגש איתו. היא אמרה שזה תלוי בי. בציפיות שלי מהמפגש. איך ארגיש אח"כ וכד' אך משום מה לא הזכירה את העניין שהוא מהסוג "האסור" ולא כדאי להיפגש איתו... את חושבת שהיא היתה צריכה לומר לי?האם זה מתפקידה? להזכיר לי? פשוט אני עדיין לא הפנמתי את העניין ובאותו רגע אני פועלת ע"פ הרגש ולא באופן רציונלי.. מיותר לציין שהוא בחר להבריז ברגע האחרון... מקווה שהסברתי היטב את שתי שאלותי שמתחברות זו לזו... תודה רבה מיקי

שלום מיקי. שאלה קשה את שואלת, על נושא רחב ובעיקר שאין סביבו תמימות דעים... אני אענה לך, מן הסתם, מנקודת הראות שלי, ואולי גם אנסה לעזור לך לקשור את זה לחוויות שלך. בעיני הטיפול אמור לעזור להאיר דברים - רגשות, דפוסים, התנהלות, שהאדם עצמו מתקשה לראות לבד. הדרך לכך היא גם דרך התעמקות בתכנים שהמטופל מעלה בחדר, וגם ע"י התבוננות בקשר הטיפולי שנוצר (שיכול ללמד על ההתנהלות של המטופל בקשרים בינאישיים בחייו). המטפל אינו שוטר או רב, אלא, לדעתי, צריך לעזור למטופל לראות, להתעכב, ולחוש שיש לו מרחב להחליט (כלומר: שהוא אינו נע במסלול מוכתב, מצומצם וידוע מראש, אלא גמיש מספיק לפעול בדרכים שונות). אני חושבת שאולי קיווית שהמטפלת שלך תזהיר, תייעץ, תחליט עבורך, ובעיני זה קרוב לודאי היה מפספס את הרעיון שלפיו את בעלת הכלים והיכולת. זה בטח לא פשוט להיות במקום הזה, שנופל ונחבט (לך, ולמטפלת שלך), אבל זוהי הדרך לעזור לך לראות ולבחון את חייך. אני תוהה, עם זאת, על הרצון שלך שתזהיר אותך, ומשערת שאולי המשאלה הזאת, שמישהו יגיד לך מה לעשות, מוכרת לך ומשתחזרת כעת גם מול המטפלת. אני מניחה שאם הרגשת שאת "עיוורת", לא רואה, מתפתה למשהו (בזוגיות ובכלל), את פחות סומכת על עצמך, ואולי מרגישה שעדיף היה שמישהו אחר היה נוהג ברכב הזה עבורך... היכולת של המטפלת שלך לא לקפוץ לכיסא הנהג תעזור לך בטווח הרחוק להרגיש שאת סומכת על עצמך, יודעת מה לעשות, והבעלים של חייך. נהיגה בטוחה... מלי.

היי, תודה על התשובה הנהדרת...ובכל זאת יש לי עוד עוד שאלה ברשותך. את אומרת שהטיפול אמרו להאיר על דפוסים, התנהלות וכד' האם זה אמור להעשות ע"י אמירה מפורשת של המטפל? או שמא המטופל אמור לראות לבד? כי אם המטופל אמור לראות לבד אז לשם מה הוא בעצם בטיפול? למשל, הדפוס שהזכרתי כדוגמה בשאלתי הראשונה, המטפלת האירה את עיני..לא בטוחה שהייתי שמה לב לזה לבד... ואני רוצה להתיחס לחלק האחרון בתשובתך: כן, היה לי רצון ותקווה שהיא תזהיר אותי על מנת לתקן את הדפוס הזה.. האם כך מתקנים? או שמא אני אמורה לשים לב לזה לבד? ואם אני אמורה לשים לב לזה לבד לשם מה אנחנו בטיפול? אני חושבת שכל עוד אני בשיעור נהיגה והיא יושבת לידי היא צריכה להדריך אותי בכביש, ואם אני שוכחת לאותת, או לתת זכות קדימה יש מקום להעיר או להזהיר. האמנם? תודה רבה ושבת שלום מיקי (שנתיים רשיון ונוהגת כמו נהגת חדשה)