2 שאלות

יש לי שתי שאלות 1) כמה זמן נחשב לנכון/טבעי/מקובל - להישאר בטיפול אצל אותו מטפל? 2) איך אתם מתנתקים מפגישה אחת ועוברים לשניה? איך זה עובד, למשל למטפלת שלי אין הפסקה בין המטופלים, יש לי הפסקה באמצע היום וזהו. השאר זה ברצף אחד? למשל, אם אני שומעת סיפור עצוב או מקרה קשה, אני ממשיכה לחשוב עליו או אם מישהו מעצבן אותי. אז איך אתם מתנתקים מכל מקרה?

שלום ש. אין זמן נכון, מתאים או טבעי להשאר בטיפול. אני חושבת שטיפול שמרגיש משמעותי, עמוק, רציני (גם אם קשה ורצוף מכשולים) הוא טיפול שדורש עקביות ורציפות, ובד"כ גם לא מעט זמן. אני תוהה מדוע השאלה הזו צצה אצלך, ותוהה האם את יכולה לחשוב עליה כמשקפת אזור שאת נמצאת בו כעת בטיפול. ייתכן כי את חשה שעמום, שגרה, מיצוי וכל אלה רגשות הנם שחשוב שיבוררו בתוך הקשר הטיפולי, בהנחה שהן מייצגות תהליכים שמאפיינים קשרים נוספים בחייך. בנוסף, המחשבה על טיפול אצל מטפל אחר שונה ממחשבה על הפסקת הטיפול, ושוב, גם כאן, אני ממליצה לך לחשוב על כך בטיפול, ולנסות לברר מה המחשבות הללו מייצגת או מספרות על האופן בו את תופסת קשרים. ולגבי שאלתך בנוגע להתנתקות של המטפל מפגישה לפגישה. אני מניחה שלכל מטפל ישנן את הדרכים המתאימות לו כדי להצליח להשאר עם המשמעות והאפקט של הפגישות, מחד, ולהצליח להגיע לכל פגישה רגוע, ממוקד ומרוכז, מאידך. הפתרון הטכני הוא כמובן ליצור הפסקות בין פגישות, לקחת זמן ושהות לעכל, לעבד ולאפשר לדברים לשקוע (ואותו הדבר נכון גם לגבי מספר המטופלים שכל מטפל מרגיש שנכון עבורו). ברמה הרגשית אני מניחה שכל מטפל מפעיל מנגנונים שונים ואישיים כדי להצליח לפגוש כל מטופל במקום מקצועי, מתענין וייחודי. ושוב, אני תוהה לגבי השאלה שלך בהקשר האישי שלך - נשמע שאולי את מוטרדת מהיכולת של המטפלת שלך להיות איתך ועם הרגשות והחוויות שלך באופן מכוונן ומלא, ואולי את מעלה חשש שגם אותך צריך למחוק או "לשים בצד" (מחשבה שיכולה להיות מעליבה ומאיימת). אני חושבת שהשאלות שלך רלבנטיות מאוד לטיפול, ויכולות להיות מעניינות ומשמעותיות בעבודה עם ומול המטפל/ת שלך. בהצלחה, מלי.