פשוט טוב

שלום דוד, התגעגעתי אז באתי. אין היום שאלה שבאה מתוך מצוקה, אכזבה או תלונה, להיפך. מוזר! כמה קל לכתוב כאן כשיש כאב, וכשיש טוב זה קשה יותר ונראה פתאום לא מתאים (לפחות לי). אז מותר לשתף כאן גם בדברים טובים? זה לא פשוט להרגיש את התחושה הטובה הזאת. כל כך רציתי אותה, כל כך נלחמתי עבורה, כל כך עמלתי כדי לבסס אותה, לשמר אותה. היא הגיעה אלי וברחה שוב חזור וחזור. כל פעם היא הגיעה לתקופה ארוכה יותר ובעוצמה חזקה יותר. גם כשהיא הגיעה לא כל כך ידעתי מה עושים איתה. נכון שעם רע זה כל כך ברור מה עושים, אבל עם טוב??? כל יום אני לומדת מחדש איך חיים בתחושה טובה שהיא עדיין פנימית, ובמיוחד היום אני מנסה לתרגם זאת לחיים במציאות. גם בפגישת הטיפול אחרי החופשה דברים נראו אחרת, למרות הכעס הגדול לפני. אני חושבת היום על דברים שלא האמנתי שאחשוב עליהם ובטח לא אעז לעשותם. שלא יובן לא נכון, יש לי עוד הרבה מקומות מפחידים לבקר בהם, יש לי עוד הרבה הרים שאני רוצה לעלות לפסגתם, אך הפעם זה נראה קרוב יותר מאי פעם. זהו, קפצתי רק לביקור קטן בו שיתפתי במחשבותיי. מסתבר שהפורום מהווה מקום טיפולי נוסף חשוב עבורי. אז תודה על קיומו של הפורום, שירה.

שלום שירה תודה לך על הביקור ועל התחושות הטובות שהוא מביא בכנפיו. טוב לשמוע על התקופה החיובית שאת עוברת. לא פעם נתקלים בחוסר-הנוחות מול הציון של תחושה טובה, כאילו שהרגשה טובה אינה מצדיקה התייחסות או דיבור, ועלולה להתקל בהתעלמות, או באמירה של "יש דברים חשובים יותר". זה ממש אינו כך. אני מקווה שהתקופה הזו תמשך, שלא תבהיל אותך יותר מידיי (יש לפעמים משהו מפחיד במציאת טעם, בהגעה לתחושה טובה - פתאום יש מה להפסיד..) ושתרגישי נוח להגיע לפה ולשתף, בתקופות הרעות יותר (טפו-טפו), כמו גם בטובות. להתראות בינתיים דוד