תלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דוד שלום, אמנם נעזרתי בתשובה של דרור ומודה לו על כך ואני מבינה שיש לי בעיה שאני נוטה לפתח תלות רגשית ולכן גם רוצה מראש להימנע מכך על ידי איזושהי שמירה על ריחוק רגשי ואי חשיפה טוטאלית (אם יש כזה דבר..)בטיפול. אבל גם החוויות האחרונות של דחיה מצידה של הפסיכולוגית חיזקו בי את התחושה שאכן אין לתת אמון טוטאלי באף אחד, כי גם אם היום הוא נמצא, מחר הוא כבר לא יהיה.. הבעיה שלמרות כל הניסיונות שלי להימנע מתלות - מרגישה שנכשלתי בכך ושהפכתי ליותר מדי תלויה בה. - ובנוסף לתחושת התלות נוספה גם הבושה - איך אדם בוגר ומתפקד, נהיה לפתע כל כך חלש ותלותי! השאלה האם יש לתלות הזו איזו מטרה? האם היא הכרחית להצלחת הטיפול? או שמהווה איזושהי תופעת לואי שלו (לא אצל כל אחד?) האבסורד שגם כשתלויה, מרגישה שאני לבד אז מה הטעם?
שלום רוני מהיותי סובלת מאותם סימפטומים חשבתי לשתף אותך במחשבה שישנה בטיפול אפשרות די מיוחדת לרדת לעומקה של משמעותה של תלות על כל הרגשות הנלווים אליה. נראה לי שלפתוח זאת מול מושא התלות יכולה להיות הרפתקה מעניינת ומשככת כאבים. הבעיה שאני לפחות חווה היא הקושי העצום לעשות זאת, למרות שזה מונח כל הזמן קרוב לפתחי.
שלום רוני ראישת, הייתי מציע לך להרהר בהצעה שמעלי, כלומר להשתמש בטיפול כהזדמנות להבין את נושא התלות ביחס אליך ומדוע היא מופיעה בצורה כזו עוצמתית בטיפול. כמובן, זה נורא קשה - אם זה לא היה קשה, הנושא הזה בטח לא היה מפריע כל-כך ולא היה עולה כנושא. זה חלק מההגדרה - מה שמטריד במיוחד, הוא מה שקשה לטפל בו, אחרת היה נפתר מעצמו. אבל חשוב לי להגיד לך, רוני, שנורא חבל לי לקרוא את מה שאת עושה לעצמך. הרי את מתמודדת עם משהו לא פשוט בכלל, סביב נושא התלות והמאבק איתה. האם יש צורך להעמיס גם את הנושא של הבושה, ותחושת הכישלון והעדר הלגיטימיות למה שאת מרגישה? יכול להיות שזה חלק בלתי נמנע, ומשהו שתצטרכי לדבר גם עליו בטיפול, אבל אני מפציר בך, אם יש לך אפשרות, נסי לוותר ככל האפשר על החלקים האלה. מה שאת מרגישה אינו בשום פנים ואופן, אני חוזר, אינו בשום פנים ואופן, מבייש או מהווה איזה סוג של כישלון או חולשה. להיפך, זה הביטוי הרגשי והאמיתי והאותנטי שלך, שיכול להיות שמעכב אותך ומעיק עליך כרגע , אבל הוא גם חלק חשוב ממה שאת מרגישה וממי שאת כיום בטיפול. וכמו שאין לך סיבה להתבייש בעצמך, כך גם אין לך סיבה להתבייש ברגשותייך. בהצלחה דוד
היי ותודה על שיתופך. אכן קושי עצום גם אצלי לדון על זה איתה, כאשר התחושה היא של התנשאות ואולי אף איזשהו חשש שתשתמש בזה נגדי , גם אם שלא במודע למשל בשעת כעס - (עדיין חווית הדחייה טריה). עם זאת מרגיע לדעת שאני לא היחידה.. ועצתי לך - לא כדאי שתזדהי בשם "תלות" - זה אך מנציח את הבעיה.. בהצלחה!