טיפול

שלום, יש לי נטייה לעצבן את המטפלת שלי במשך השבוע בין הפגישות. אני מעירה לה בכל פעם מחדש שלא איכפת לה, ומנסה להסיק מהתשובות שלה כמה נקודות על מנת להוכיח לה שבאמת לא איכפת לה ממני, ושהיא סתם עושה "כאילו", ושאני בסך הכל עוד מספר שנכנס לחדר ההוא. אני מרגישה שברגע שאני מעצבנת אותה, היא כן שמה לב אלי ומרגישה בי ובקשיים שלי יותר עד שאנו נרגעות בחזרה מחדש. היא עדיין לא הבחינה בנקודה הזו, ולא הבינה את זה. ואני כן מצליחה לעצבן אותה למרות כל הסבלנות שהיא מנסה להראות. מה זה אומר עלי? אני לא מתנהגת כך עם אחרים. הדפוס הזה הופיע רק אצלה ואני כל כך חשוב לי שתבין אותי ושלא אמאס עליה.

שלום שני מעניין, השאלה שלך לכאורה ברורה, אבל בכל זאת יש לי הרגשה שאני מפספס בה משהו. בכל מקרה, אנסה לענות כפי שאני חושב כרגע. לפי התיאור שלך נשמע שמאוד חשוב לך, נורא חשוב, הקשר והמבט והפנייה של המטפלת אלייך. ומה שבולט הוא שאת כנראה מאמינה שהדרך היחידה להשיג את מה שאת רוצה, את תשומת הלב האקסקלוסיבית והמושלמת הזו, היא באמצעות לעצבן אותה. זה קצת גורם לי לחשוב על ילדים, המעצבנים את הוריהם בכוונה על מנת לזכות בתשומת לב. ומה שבולט בכך הוא שיש המון רצון בתשומת לב, ובד בבד יש אמונה עמוקה שתשומת הלב לא תגיע כדבר מובן מאליו, כמשהו שמגיע וראוי, אלא שצריך לעצבן ולהציק על מנת לזכות ביחס. כאילו, אם אנחנו ילדים טובים, לא ישימו לב אלינו והמבט יחלוף דרכינו או מעלינו.עדיפה נזיפה מהתעלמות, כנראה.. ויכול להיות שהתחושה הזו היא חלק ממה שמפעיל אותך בטיפול. ומדוע זה קורה רק מול הפסיכולוגית? אולי דווקא כי כל כך חשוב לך שהיא תבין אותך, שלא תימאסי עליה ושלא תתעלם ממך או תנזוף בך. והטיפול הוא בדיוק המקום שמגרה ומעלה את הנקודות האלה - על מנת להכיר אותן ולמנוע את קיומן ביום יום. האם זה נקשר לדמות אחרת משמעותית בחייך, האם זה בכל זאת קורה לך בחיים, אבל בצורות שונות.. אלו שאלות שלדעתי כדאי לך לבדוק בטיפול, יחד עם הדיבור הגלוי על מה שמתרחש בפגישות ושתיארת כאן. הגיע הזמן שתספרי לה, לא? בהצלחה דוד