זכרונות כוזבים

שלום לך דרור שטרנברג . לאחרונה שמעתי שיש מושג ''טרנדי'' חדש בטיפול הפסיכולוגי והוא - זכרונות כוזבים , אבל אני טוענת שבעקבות זאת הפסיכולוגים עלולים שלא להאמין לפציינטים שבאמת עברו טראומות קשות ואז איזה ערך יהיה לטיפול שכזה , הרי בעבור אחוז זניח של אנשים בעלי '' דמיון פורה '' הם עלולים שלא לטפל כהלכה בכאלו שבאמת עברו דברים קשים בחיים ! בנוסף , מי שעבר טראומה ( ואת זה אני יודעת מניסיוני האישי , לצערי ) גם כעבור שנים רבות , אינו שוכח , הזכרון אולי קצת מתעמעם , אבל לא נשכח לחלוטין . זה בדיוק כמו המשל '' זאב זאב '' . להת' אורנה .

אורנה שלום, המושג זכרונות כוזבים הו אאכן מחקר שמוקדש לו מקום רב במחקר העכשווי על הזכרון. ממצאי המחקר עד כה מעידים שזכרון אינו דבר סטטי, אלא הוא דבר שעשוי להתפתח. כך למשל, מראים לאנשים קטעי ווידאו ואחר כך מבקשים מהם לתאר את שראו. נמצא שכאשר שואלים אנשים כמה אנשים נסעו במכונית האדומה שראו בסרט, מאוחר יותר הם ידווחו שראו מכונית אדומה גם אם צבע המכונית בסרט לא היה אדום. זוהי כמובן רק דוגמא אך היא ממחישה את העובדה שניתן לעצב זכרון בהווה. המסקנות לטיפול ממחקרים אלו אינן שיש להטיל ספק בזכרונות המטופלים, בעיקר משום שהחוויה היא הקובעת, אלא שיש לאפשר למטופל להעלות את הזכרונות בעצמו, ולא לעזור לו להיזכר. שכן עזרה שכזו, גם אם אין בה כוונה רעה, יכולה לעצב את הזכרון והחוויה. מעבר לכך, אני לא חושב שטיפול הוא בית משפט בו יש לקבוע האם הזכרון או החוויה מוצדקת או אמיתית. ולמרות שאני מבין את החשש שעולה מדברייך אני מקווה שדבריי יעזרו מעט להפיג אותו. דרור