אתם שומעים?

חזרתי מהפגישה היום בבוקר והוא לא הבין אותי!! כמה דקות לפני שנגמרה הפגישה אמרתי לו שהוא לא מבין אותי ואז הוא אמר נפגש שבוע הבא ואמרתי לו שאני רוצה לדבר על משהו והוא אמר שנדבר על זה בפגישה הבאה כי המטופל הבא בדלת הוא לא הבין שאם היה מחכה כמה דקות הייתי יכול להגיד לו מה שרציתי אני מתכוון להתקשר אליו היום ולהגיד לו בטלפון שהוא לא מבין אותי זה משגע שהוא לא קורא אותי לא מבין שאני במצוקה אחרי חמישה חודשים הוא עדיין לא קולט מתי אני צריך להשאר עוד כמה דקות מה אתם אומרים? אני רוצה לעזוב את הטיפול ולמצוא מישהו שיקלוט

גילי שלום, אתה מתאר תחושה שאתה לא מובן בטיפול, שהמטפל לא מצליח להבין אותך מבלי מילים. שגם כאשר אתה מצליח לומר שחשוב לך לומר משהו הוא לא מאפשר לך להישאר עוד מספר דקות. אני יכול להבין את הכאב, ואת הרצון העז שהוא יבין אותך וייתן לך לראות את זה, אולי אפילו על ידי חריגה מגבולות הזמן. אבל אני מזמין אותך, לפני שאתה מחליט, לחשוב מה יש שם שרוצה שהוא יבין ללא מילים. מה יש שם שלא מצא את הזמן לדבר כאשר היה זמן, והרגיש שהזמן האפשרי היחיד הוא דווקא כאשר אין כבר זמן. אלו שאלות חשובות שיש להם מקום בטיפול, ממש כמו התסכול שלך. אבל באמת שהייתי ממליץ לנסות ולחשוב על כך ואולי גם לנסותולראות את ההתנהלות בפגישה כמשהו נוסף על אי הבנה או אי אכפתיות כפי שחווית. בהצלחה, דרור

גילי... תסמונת סוף הפגישה... מוכר לי... בהחלט... לחכות לדקה ה-90 ואז, רק אז, להיות מסוגלת להגיד (או לרצות להגיד) את מה שבאמת חשוב. האם זה ניסיון למתוח את גבולות הזמן של הטיפול? לא יודעת, אולי... שווה לבדוק... ואולי זו הנטיה הזו של "פגע וברח" - להגיד מתוך ידיעה, שאין באמת זמן לדבר על זה, להטיל את הפצצה ולברוח מהחדר. ואני בטוחה שאפשר למצוא עוד הסברים - כל אחד ומה שעומד מאחורי בחירותיו שלו. נהגתי להשתמש בשיטת "הדקה ה-90" בעצמי. גם היום אני עדיין חוטאת בה (סתם משחק מילים, זה לא באמת כזה חטא בעיניי...). אבל לרוב אני לפחות מבינה מה עומד מאחורי הבחירה בטקטיקה הזו - זה עוזר לי להיפגע פחות כשנדמה לי, שהיא לא רוצה להבין ו/או להקשיב, שזו תחושה מאוד לא נעימה, כפי שחווית בעצמך בסוף הפגישה האחרונה. שאלת מה אנחנו אומרים... טוב, אז אני יודעת מה אני אומרת - אני אומרת ששווה לך לבדוק, למה היית צריך לחכות עד הקצה... אם יש אחריך מטופל, הוא לא צריך להיכנס באיחור... המטפל מחוייב לשניכם - הוא הקדיש את עצמו לך בזמן שלך, ומי שאחריך מצפה לאותו יחס. תשאל את עצמך אם היית רוצב להיות זה שמחכה בחוץ... אז, כאמור - לפני שאתה מחליט להחליף אותו - אופציה לגיטימית שתמיד פתוחה בפניך - בדוק איתו ועם עצמך, מה באמת קרה שם בפגישה. זה, לפחות, מה שאני חושבת...